דפים וכנפי רוח


עד גיל 18 אורנה בורדמן כמעט ולא קראה ספרים, וספרה הראשון שכב במגירה שש שנים לאחר שכמה וכמה הוצאות דחו אותו. על אף ולמרות הכל, היא הפכה להיות אחת הסופרות הבולטות בתחום ספרי הנוער. "לפני כל ספר אני מתפללת ולומדת המון וכשאני קוראת את התוצאה אני מופתעת שאני הייתי מסוגלת לכתוב את זה"

כתב נולד נעמה פרל

שבוע הספר, חגיגה אמיתית לכל אוהבי הספרים. כל אחד ימצא את הפינה שלו בספרים, הסגנון אליו הוא מתחבר, הסופר שהוא מעדיף וכמובן, ספר אהוב. בשבילי, ספרים זה עולמות, כל אחד- שער ליקום עשיר ומיוחד. בחרתי באחת הסופרות האהובות עליי, אורנה בורדמן, דיברתי איתה ושמעתי קצת על העולם שמאחורי ספריה, בו ההיסטוריה קמה לתחיה.

אורנה בורדמן כתבה עד כה חמישה ספרים לנוער ואף זכתה בפרס הספריות הציבוריות לישראל. היא גדלה באילת בבית מסורתי, והתחנכה במוסדות חילוניים. בצעירותה חזרה בתשובה ונישאה ליהודה, שעמו ועם ששת ילדיה היא מתגוררת כיום ביישוב מעלה חבר שבדרום הר חברון. "הכתיבה בשבילי היא כיף אמיתי. הפינוק שלי. כשהילדים היו קטנים הייתי צריכה לגנוב לזה זמן, היום הזמן שלי פנוי יותר ואני עושה את זה הרבה, נראה לי שבשבילי כתיבת ספרים זה ייעוד."

הספר שחיכה במגרה

אורנה סבלה בילדותה מלקות קריאה קשה כך שבקושי קראה ספרים עד גיל שמונה-עשרה, אך החלה לכתוב כבר בגיל צעיר מאוד ומודה שכישרון הכתיבה תמיד היה שם. "כשהשיעורים בתיכון היו משעממים, הייתי כותבת פרק נוסף בספר והחברות חיכו להפסקה לקרוא את הפרק החדש." בארבע שנים של תיכון כתבה אורנה שני ספרים. לפני כעשרים שנה, התחילה לכתוב בצורה רצינית וכתבה את ספרה "בודדה במערכה" העוסק בימי החשמונאים. "תרבות יוון היא תרבות המערב, ובתור בעלת תשובה הכרתי היטב את הצד השני. כולנו ברמה כזו או אחרת משועבדים לתרבות הזו, וזו מלחמה יום יומית- לא להישבר ולא להיכנע לחיצוניות ושטחיות." אורנה שלחה את הספר 'בודדה במערכה' למספר הוצאות לאור שלא רצו אותו, "החזרתי את הסיפור למגירה ואמרתי לריבונו של עולם: 'תודה רבה על ההזדמנות לכתוב את הספר. נהניתי, החכמתי. והיה ממש כיף. אם וכאשר תחליט שהספר צריך לראות אור, תוציא אותו.'" שש שנים לאחר מכן ביקרה אצל אורנה בת שירות לאומי, ששמעה מאורנה על הספר וביקשה לקרוא אותו. אורנה נתנה לה את העותק שהיה במגירה. לאחר שלושה חודשים סיפרה בת השירות לאורנה שלא קראה את הספר אבל נתנה אותו לחברה שהעבירה אותו לידיעות אחרונות. "שלושה חודשים אחרי כן התקשרו אלי מידיעות אחרונות ואמרו שהם רוצים את הספר".

הילדים מציעים שמות

הספרים של אורנה עוסקים בתקופות שונות בעם-ישראל, מיוון העתיקה ועד לימינו ממש, אורנה משתפת שקשה להגדיר מאיפה מגיעים הרעיונות לספריה, "אני מרגישה שאני מקבלת אותם מתנה מריבונו של עולם." אורנה מספרת שכתיבת ספר לוקחת לה בערך כשבעה חודשים. "תלוי בכמות החומר שצריך ללמוד וההשראה שהשם נותן, במהלך כל ספר אני עורכת מחקר מקיף, מצורת הבתים והריהוט של אותה התקופה ועד התכנים, הפרשנות של חז"ל ומדרשים.."

"כל כתיבת ספר היא חוויה בפני עצמה, כל ספר עם הנושאים והגיבורים שלו, עם החוויות שהוא מעביר אותי, עם הלימוד והתובנות החדשות שאני מקבלת. כתיבת כל ספר הוא עולם ומלואו. אני משתמשת בטיפוסים ובחומרים מהחיים שלי להעשיר את הכתיבה." גם בבחירת שמות גיבוריה אורנה חוברת למציאות, ומודה שאחד הדברים הקשים בשבילה הוא לבחור שמות לדמויות. "לפעמים אני מתקשרת לילדים שלי ומבקשת שיגידו לי שמות של חברים שלהם, עד ששם אחד מרגיש לי מתאים. יש פעמים שהגיבור מחליף שם מספר פעמים עד שאני בטוחה שהשם יושב טוב."

כיצד את בוחרת את השמות של ספרייך?

"אני מביטה בלב של הספר, מה הוא מנסה לומר. השם 'בודדה במערכה' שעוסק כאמור ביוון העתיקה ומרד החשמונאים – נבחר כי הגיבורה נלחמת ממקום של בדידות קשה מאוד, היא בלב הנכר, מוסרת את נפשה על עם ישראל שלא אומר לה תודה, בז לה וחושב אותה למרגלת. 'היינו כחולמים' בא מתהילים ועוסק בשיבה מבבל. 'מלכה בעל כורחה' – זו אסתר, המלכה היחידה בעולם שלא רצתה להיות מלכה. 'פסיעות בחול', העוסק בהתמודדות עם שכול, בא מתוך סיפור על פסיעות בחול וזה לב הספר, העקבות, דרך החיים. 'רואים רחוק', על שיקום שבט בנימין בימי השופטים, זה ספר על נבואה, הגיבורים רואים רחוק, עד ימינו"

אני לומדת מהגיבורים שלי

ספריה של אורנה נוגעים בסיפוריהן של נשים מעם-ישראל בתקופות שונות בהיסטוריה. "סדר היום הציבורי מאוד עסוק בדמותה של האישה. בשונה ממה שמקובל לחשוב, היהדות מתייחסת לאישה כיישות מאוד דומיננטית, מאוד דעתנית ופעלתנית, והכל מתוך צניעות. הנשים בספרים שלי הן נשים עוצמתיות, בעלות אישיות עצמאית, ועם זה הן בעלות ענווה ולא שוכחות מהם הייעדים שלהן כנשים. את ההקדשה לספרים הענקתי גם לכל הנשים שסיפור גבורתן לעולם לא יסופר. נשות ישראל הן כולן גיבורות." בנוסף לרובד העלילתי, הספרים באים להתבונן בהסטוריה היהודית ובערכי עם ישראל. "אני באה להעביר קודם כל מידע. מה היה בחנוכה, איך נראתה שיבת ציון הראשונה, מה באמת קרה בפורים, איך חיים בנבואה, איך מתמודדים עם שכול או עם מציאות חיים קשה. מעבר לכך, אמונה, יראת שמים, מעוף, גדלות, ערכים, אהבת האחר, אהבת עם ישראל וארץ ישראל. הספרים שלי הם תמצית האני מאמין שלי. לפני כל ספר אני מתפללת ולומדת המון וכשאני קוראת את התוצאה אני מופתעת שאני הייתי מסוגלת לכתוב את זה. השתניתי מאוד מכתיבת הספרים, אני לומדת מהגיבורים ומנסה להשתוות אליהם."

אורנה מתארת את ההרגשה לראות את ספריה בחנויות כתחושה שמחממת את הלב וממלאה הכרת הטוב לה' שזיכה אותה לכתוב. אני מבקשת מאורנה לדעת אילו תגובות היא מקבלת לספריה והיא מודה שיש הרבה תגובות מכל מיני סוגים, "התגובות שהכי נוגעות לליבי הן תגובות מקוראים שכותבים לי איך הספרים שלי שינו להם את החיים, איך עבודת השם שלהם מדויקת יותר, איך המיקוד בחיים שלהם השתנה והתרומם."

מה הן בעינייך התכונות החשובות לסופר מתחיל?

"צריך לדעת שתפקיד האומנות הוא לרומם את האדם שנפגש איתה למקום הרבה יותר גבוה ממה שהוא היה לפני כן. לכן, כל אומן, לפני שהוא מתחיל ליצור, צריך להתרומם למקום הכי גבוה בנפש שלו, ורק משם ליצור. אז יוצאת יצירה גבוהה ומרוממת שמוסיפה טוב בעולם."

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *