כלב מי שמוביל


יש כאלה שעבורם הכלב הוא רק חיית מחמד, ויש כאלה שהכלב משמש להם כעיניים. כתבתינו בדקה מה מסלול ההכשרה שעובר כלב נחיה ומגלה מי העיר שמאמנת הכי הרבה גורים

כתבת צעירה יפעה חן וינשטיין

מספרים על רופא אחד בגרמניה שטייל עם פצוע שהתעוור ועם כלבו בחצר בית החולים. הם ישבו על הספסל כאשר לפתע הגיעה קריאה דחופה לרופא והוא נכנס בחזרה אל בית החולים. לאחר זמן מה החל לרדת גשם והרופא נזכר בפצוע העיוור שנותר בחוץ. הוא מיהר לצאת לחצר ונוכח לדעת שהכלב הוביל את הפצוע העיוור פנימה… באותו רגע הרופא הבין שכלב יכול יכול להיות יותר מחיית מחמד ולסייע לאנשים עם מוגבלות.

בחצר בית החולים התנוצץ הרעיון הראשוני, אבל הדרך משם ועד לכלב מאומן היתה ארוכה. בית הספר הראשון לאילוף כלבים הוקם בארצות הברית, וכעבור זמן מה הוקם מרכז דומה גם באנגליה. גם בישראל קם בית ספר לאילוף כלבים אך ניסגר עקב מחוסר תקציב. כיום, אילוף כלבי נחיה נעשה בעיקר באמצעות עמותות שעוסקות בכך.

המטרה: להתעלם מגירויים

כלבי נחייה אלו כלבים שתפקידם לסייע לאדם מוגבל, ובפרט עיוור. תתפלאו לשמוע שיש גם כלבים העוזרים לאנשים הלוקים באוטיזם. לבי נחייה יכולים להיות רק מגזעים מסויימים, ובישראל הסוגים הנפוצים ביותר הם גולדן רטריבר ולברדור רטריבר.

איך פועל אילוף כלבי נחיה? ראשית, מוסרים את הכלבים למשפחות המתנדבות לשמש כמשפחות אומנה לתקופה של כשנה. תפקיד המשפחות הוא לחשוף את הכלב לסביבה מלאה בגירויים, ועל הכלב ללמוד לשלוט בעצמו ולהתעלם מהם. הכלב מתלווה למשפחה לכל מיני מקומות, כדי שיתרגל לסביבות כאלה, כגון רחובות הומי אדם, מקומות שיש בהם הרבה ריח ואוכל (מסעדות ומרכולים), עלייה וירידה במדרגות נעות ובמעליות, חציית כביש, נסיעה בתחבורה ציבורית, כניסה דרך דלתות אוטומטיות ועוד.

הכלב גם מפתח מיומנויות רבות שיידרש להם בעתיד, כמו, לעשות את צרכיו כשהוא מחובר לרצועה ובהוראת האדם הנלווה אליו, הליכה באמצע המדרכה, לשבת בשקט בזמן שבעליו עסוק, ולהיות רגוע באופן כללי. באותו שלב הכלב לובש את הבגד הכחול המסמן אותו כ"כלב באימון".

פאן עם פאן

לא רק משפחות מאמנות כלבים אלא גם סטודנטים. הריכוז הגבוה ביותר בארץ של אנשים המאמנים כלבים הוא בעיר באר שבע, וחלק נכבד מהמאמנים הם סטודנטים מאוניברסיטת בן- גוריון. שרונה גז היא סטודנטית לשעבר שאימנה כלב נחיה. הכלב המאומן שלה, פאן, היה לברדור לבן, קטן וחמוד, בתקופה של סיום הלימודים.

מתי חשבת על הרעיון לאמן כלב?

"כאשר הגעתי ללמוד באוניברסיטת בן גוריון, ראיתי המון סטודנטים מסתובבים עם גורים שעתידים להיות כלבי נחייה. שאלתי קצת, חקרתי את הנושא, והתלבטתי עם זה כשנה. כשהחלטתי שאני מעוניינת, נכנסתי לרשימת ההמתנה, ולאחר שנה וחצי קיבלתי את הגור הקטן (שמאוד מהר כבר לא היה כל- כך קטן…)"

איך היה נראה סדר היום שלכם?

"בדרך כלל כשהיינו קמים בבוקר, הדבר הראשון שעשינו היה ללכת לשירותים. הפקודה שבה מצווים על הכלב לעשות את צרכיו היא צמד המילים: "ביזי-ביזי" ('עסוק-עסוק' באנגלית), פקודה שהיא זהה לכל הכלבים כדי להקל על העיוור. מרגילים את הכלב מגיל צעיר לפקודה הזאת ולמשטח רך וסופג (כמו אדמה) שעליו הכלב צריך לעשות את צרכיו. גם היה חשוב לעשות עם הכלב הליכה, 40 דקות בבוקר ו-40 דקות בערב. ההליכה הזאת נקראת הליכת עבודה. בהליכה זו, הרגלתי את הכלב ללכת מצד שמאל של האדם. בדרך אסור לו לעצור לעשות את צרכיו, להגיד שלום לכלבים אחרים, או לרדוף אחרי חתולים. במילים אחרות -- אסור לו להתגרות מהפיתויים השונים"

אם תהיתם איך מאמנים כלב להתנהג יפה, אז השיטה היא לתת פרסים. "הלברדורים מאוד אוהבים לאכול ולכן נוהגים איתם בשיטת "חיזוק חיובי". על כל התנהגות טובה נותנים להם חטיף. הם לומדים את זה מאוד מהר…".

בתור גור נחייה באימון, על הכלב  להצטרף לבעליו לכל מקום שהוא, כדי שייחשף לכל המקומות האלו. מה עושים במקרה שבו לא מאפשרים לכלב להיכנס? מתעקשים, כך מתברר. "כשהלכתי למרפאת חוץ לקבל טיפול כלשהו, האחות לא כל כך הסכימה לכך שהכלב ייכנס איתי לחדר. היא צודקת בעיקרון: כלבים לא אמורים להיכנס לחדר טיפולים כי הוא אמור להיות נקי, אבל פאן היה חייב להתלוות אלי לכל מקום, אחרת איך ידע כיצד להתנהג עם הבעלים שלו בעתיד?"

פאן אמנם לא הפך לכלב נחייה עבור עיוור בגלל בעיה ברגל, אך הוא נמסר לילד בעל צרכים מיוחדים. פאן ממש השתלב במשפחתו של הילד, והם מאוד שמחים יחד.

גם אתם יכולים לאמן

לאחר שתמה שנת האומנה, הכלב חוזר אל הארגון האחראי עליו. שם הוא עובר מעין מבחן כדי לבדוק את יכולותיו ולהחליט האם שווה להשקיע בהמשך הכשרתו. כלבים שלא עוברים בהצלחה מבחן זה – נמסרים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים (כמו פאן) או מוחזרים למשפחות האומנה לתקופה נוספת.

לאחר שהכלב מסיים את תקופת אילופו, הוא נמסר לעיוור, ושניהם חיים מספר שבועות בתנאי פנימייה, שם האדם לומד לטפל בכלב ולדאוג לצרכיו. לאחר תקופה זאת, הם חוזרים לסביבת מגוריו של האדם העיוור.

כלב נחיה משמש את האדם בממוצע בין שבע לשמונה שנים. בפרישתו מהתפקיד הוא מועבר למשפחה מאמצת כחיית מחמד. אז אם אתם רוצים כלב, אתם יכולים גם באותה הזדמנות לעשות טובה ענקית לחברה, ולקהילת לקויי הראיה והצרכים המיוחדים, ולאמן גור נחייה. בהצלחה!