תמר הירדני
נוסעי המטוס לא האמינו למראה עיניהם: בנוף העצים נשקף אליהם אגם שהיה ורוד כולו! הטייס הבין מיד מה פשר קריאות התדהמה, חייך לעצמו והדליק את מערכת הכריזה. "רבותיי," הוא אמר, "אתם מביטים עכשיו באגם הִילִייֵר, אחד מעשרת האגמים הוורודים בעולם. לכל התוהים אם מדובר באיזו גחמה אנושית שבגללה נשפכו לאגם כמויות עצומות של צבע מאכל או סירופ כלשהו, אל דאגה. שום התערבות של בני אדם לא הייתה כאן, אלא פלא אמיתי של הבריאה."
את הסיבה לגוון הנפלא והמוזר של אגם הִילִייֵר ושל כל האגמים הוורודים בעולם יש לתלות בדוּנַלִיאֵלָה סַלִינָה, אצה שובבה וחובבת מלח, המפיקה פיגמנט צבע טבעי ששמו קרוטונואיד (שעוזר, אגב, ליצירת ויטמין A). זו אצה מיקרוסקופית המצויה אך ורק באגמים מלוחים מאוד, כלומר כאלה שהיו בעבר גדולים בהרבה, והתייבשו עד שנותרו בהם פחות משליש מכמות המים המקורית.
אגם הִילִייֵר, מהיפים והמפורסמים שבאגמים הוורודים, שוכן באי המרכזי של שרשרת איי רֶשֵרְש באוסטרליה המערבית. אורכו המרבי מגיע ל-600 מטרים, ורק רצועת יבשת צרה מפרידה בינו ובין האוקיינוס. צבעו הוורוד העז של אגם הִילִייֵר נראה למרחקים, והוא ניכר לעין אפילו בכוס מים הנלקחת ממנו. קרקעית האגם מרופדת כולה בהררי מלח לבן, כך שהפיגמנט הוורוד של האצה מודגש במיוחד. אפשר רק לדמיין את התדהמה וההתרגשות שאחזה בבני האדם הראשונים שחזו בפלא הוורוד הזה, עת הגיע האדם הלבן לאוסטרליה המערבית בשנת 1812.
יש עוד כמה וכמה אגמים ורודים באוסטרליה המערבית. נזכיר כאן רק אחד מהם, השוכן לא רחוק מאגם הִילִייֵר: לַגוּנָת הַאט. האגם הוורוד הזה שוכן לאורך החוף שמצפון לנהר הַאט באוסטרליה המערבית, ומכאן שמו. זהו אגם צר וארוך, 14 קילומטרים אורכו וכשני קילומטרים רוחבו, והוא מפרנס יפה את תושבי העיר גְּרֵגוֹרִי השכנה ואת אוסטרליה כולה: במקום נבנה המפעל הגדול בעולם לייצור תכשירי קוסמטיקה ובריאות המופקים מדוּנַלִיאֵלָה סַלִינָה. חלקים ניכרים מהאגם יובשו בבריכות מלאכותיות, ממש כמו ים המלח שלנו. בקיצור, מי אמר שאי אפשר לעשות כסף ממים ורודים?
המבקשים לטבול באגם רֶטְבָּה הוורוד שבסנגל (במערב אפריקה) ייאלצו לחצות את גבעות המלח הענקיות המכסות את חופיו. גם אז הם לא יוכלו ממש לטבול באגם, אלא בעיקר לצוף עליו – כמו בים המלח שלנו – בגלל אחוז המלח העצום שבמים – 40 אחוז. לא פלא שאגם רֶטְבָּה הפך למקור המלח העיקרי בסנגל. כורי המלח באגם מצאו שיטה לשמור על עצמם מפני נזקי מי המלח, שהם שוהים בהם לפעמים 7 שעות ביום: הם מושחים את כל גופם מדי בוקר בשכבה נדיבה ועבה של חמאת-שי, המבודדת את עורם ודוחה מעליהם את המים. באופן כללי זה דוחה, אבל בלי החמאה הם היו מתפוררים.
גם אגם מָסַזיִרְגוֹל הוורוד שבאזרבייג'ן משמש מקור מרכזי במדינה לכריית מלח. האגם משתרע על פני 10 קילומטרים מרובעים, והוא בעל גוון ורוד עז, כמעט אדום, עקב שפע של אצת דוּנַלִיאֵלָה סַלִינָה במימיו. מיקומו של האגם בסמוך לבירת המדינה, בָּאקוּ, הביא בשנת 2010 להקמת מפעל כרייה עצום בסמוך לו. המפעל משמש את שתי חברות המלח הגדולות של אזרבייג'ן. הצמד-חמד יזכו לכרות לא פחות מ-1,735 מיליון טון מלח לפני שירוקנו את האגם לגמרי. מישהו צריך להזכיר לאזרים שמשרד הבריאות ממליץ להמעיט בשימוש במלח. לא חבל עליכם?
זכתה ספרד ונתברכה אף היא באגם ורוד, סַלִינָה דֶה טוֹרֶוְויֵחָה שמו. האגם השוכן לבטח בדרום-מזרח המדינה הוא בעל מראה מיוחד, ואחוז המלח הגבוה שבו הפך אותו לאתר פופולרי מאוד בקרב הסובלים ממחלות עור קשות. מי מלח, מתברר, הורגים ביעילות נגעים וספחת עור, ולא פלא שגם ים המלח שלנו נחשב ל"אגם ריפוי" למחלות עור. אולי קצת חבל שים המלח לא זכה למראה המיוחד של הוורוד-הוורוד הזה.
'הוורד המאובק'. איפה הגברת דוּנַלִיאֵלָה סַלִינָה?
יוצא הדופן מכל האגמים הוורודים בעולם הוא אגם הוורד המאובק שבקולומביה הבריטית (קנדה). מדובר באגם קטן, לא מלוח כלל, אשר מעולם לא נצפתה בו הגברת דוּנַלִיאֵלָה סַלִינָה. הסיבה לוורדרדותם של המים באגם אינה קשורה לשום אצה, אלא היא תוצאה של נוכחות ברזל רבה בסלעים הרכים המקומיים. הברזל בסלע משווה גוון ורוד ואפילו אדום להר כולו, כמו שרואים יפה גם באזור מעלה-אדומים אצלנו. מי הנחלים באזור אגם הוורד המאובק מגרדים את הסלעים לאורך ההרים ומסיעים את החול הוורוד לאגם. אין ספק שזהו אגם החלומות של הנסיכות של וולט דיסני.
*
יהיה מעניין לערוך ניסוי ולהביא לים המלח חופן של דוּנַלִיאֵלָה סַלִינָה. האם תהיה האצה מרוצה מהים המלוח שלנו, ותתפשט ותתרבה אצלנו? ואולי לא כדאי "להווריד" את ים המלח? מה דעתכם?
