בים, באויר וביבשה


 

soldiers-197797_1280

רס"ן טל – ראש מדור צפרות בחיל האויר

אחראי על תיאום בין מטוסים לציפורים

 

קצת על התפקיד:

חיל האויר טס בשמים אבל הוא לא היחיד שם, יש גם הרבה ציפורים. יש בארץ כמות גדולה של ציפורים משתי סיבות: גם בגלל שיש בארץ צורות נוף רבות, כל צורת נוף מביאה לארץ ציפורים מיוחדות לה, ושנית –  כי ישראל מהווה ציר נדידה מרכזי ל-500 מליון ציפורים בכל עונה, שזה מיליארד ציפורים בשנה!
לחיל האויר היו בעבר היתקלויות עם ציפורים והחיל איבד 11 מטוסי קרב ו-3 אנשי צוות שניספו בתאונות. לפני כ-30 שנה, חיל האויר הבין שזאת לא גזרה וצריך לעשות משהו מעשי שיקטין את הפגיעות הקשות. ערכו מחקר על הנתיבים והמועדים של הנדידה, וגם על המינים השונים ולפי תוצאות המחקר קבעו את המושג אומ"צ – אזור מוכה ציפורים. על פי מד האומ"צ קובעים באיזה גובה לטוס, מתי לטוס, ויחד עם נהלי האומ"צ השונים הפחיתו את הנזק והתאונות של חיל האויר.

 

איך נראית הפעילות במדור?

המטרה של המדור היא לרכז את הטיפול במפגעי הציפורים של חיל האויר, לגלות איפה הציפורים נמצאות בזמן אמת ולעדכן את מי שצריך. בצוות של המדור, שכולל קצין, חייל וביולוג, עוסקים בפיקוח, בקרה ומניעה. הביולוגים שעובדים איתנו הם אנשי מקצוע מנוסים ולכל אחד מהם יש כלב בורדר קולי (כמו לאסי, זוכרים?) שאילפו אותו לרדוף אחרי ציפורים ולהרחיק אותן.

אנשי המדור מייעצים למפקדי בסיסים איך לנהל את הסביבה האקולוגית של הבסיס (התמודדות עם צמחיה ומים, למשל, שמושכים ציפורים), לפני המראות מטוסים הם עושים בדיקת מסלולים ומרחיקים את הציפורים ומעבירים מידע למטוסים בזמן אמת.

 

אילו כישורים מיוחדים התפקיד דורש?

הרבה אהבה לטבע. למרות שמטרת התפקיד למנוע תאונות יש הרבה עיסוק עם טבע וצמחיה ובעלי חיים. אנחנו מנסים להרחיק את כל בעלי החיים מהמסלולים; רוצים להגן על הטבע ולא לפגוע בו; להכיר את העולם האוירי היטב כדי להגן על ציפורים ועל הטייסים.

 

איך נראה לו"ז יומי שלך?

יש ימים של ישיבות ודיונים מטה ויש ימים שאני מתחיל את היום בבסיסי קרב בסיור יחד עם הביולוג שלי. אנחנו בודקים את מצב השטח ונפגשים עם אנשי רשות הטבע והגנים. העבודה משתנה גם בהתאם לעונות השנה: בתקופות הנדידה, בסתו ובאביב, אנחנו הכי עסוקים. לחורף יש את המאפיינים שלו והקיץ נחשב הכי פחות בעייתי.

 

ספר לנו אירוע משמעותי מהתפקיד שלך.

בחורף שעבר מטוס קרב טס מעל הכנרת בגובה נמוך. המטוס חטף פגיעה מציפור שיצרה חור בחופה של המטוס והפגיעה היתה משמעותית בגלל מהירות הטיסה. רצינו לגלות איזו ציפור זאת כדי למנוע תקלות נוספות ושלחנו את השרידים למעבדה (זה היה שחף אגמי, אם התעניינתם). זה מקרה נדיר אבל כל עוד יש מטוסים וציפורים, יכולות להיות תאונות.

 

מסר לקוראי אותיות:

למרות שצה"ל השתלט על שטחי טבע נרחבים כשטחי אש ושטחי אימונים, חשוב לדעת שלצה"ל מאד אכפת מהטבע והסביבה ואנחנו עושים המון כדי לשמור על הטבע. שמירה על הטבע זה ערך חשוב ביותר ואני מקווה שכולנו נשתדל בזה יותר, למען הארץ ולמענינו.

 

האיחול שלי למדינת ישראל:

איחולים לבביים, שנה בטוחה לנו ולציפורים.

 

*

רב"ט אסף – שייטת 3

אלחוטן בסטי"ל (ספינת טילים)

 

על התפקיד:

האלחוטן אחראי על הקשר בספינה. בלי יצירת קשר אי אפשר לצאת לים, בין אם זו הפלגה קצרה או ארוכה. צריך לשמור על קשר עם כל הכלים בים ועם המפקדה. כשנמצאים בחוף אני אחראי על תיחזוק הציוד ולהכין אותו לקראת פעילות, וכשנמצאים בים – מעבירים דיווחים על מה שקורה, מקבלים הכוונות, שומרים על קשר רציף עם כל החילות – ים, אויר ויבשה.

יש קורסים לתפקידים שונים על הספינה, ובחרתי בקורס אלחוטנות, שזה אומר להיות אחראי על כל האופציות לתקשורת, ניהול אלחוטי, הצפנות וכדומה.

 

מה משך אותך לשרת על ספינת טילים?

אבא שלי שירת בחיל הים וגם בת הדודה שלי, אז זה כבר היה משהו כמעט משפחתי. היה לי קשר אישי, שמעתי על פעילויות של חיל הים, כמו תפיסת האוניות קארין איי וקלוס סי והבנתי ששירות קרבי זה לא רק לרוץ בשטח. אני מאד שמח שהגעתי לתפקיד, הוא מעניין ויש לנו צוות מגובש מאד כי אנחנו יחד מסביב לשעון.

 

אילו כישורים מיוחדים התפקיד דורש?

בתור מי שאחראי על הקשר יש לי לא מעט אחריות. אם מאבדים קשר באמצע משימה זאת בעיה עצומה. צריך להיות ממוקד מטרה ועם הרבה אורך רוח. חוץ מזה, צריך הרבה סבלנות כדי לספוג את הקושי הפיזי של שהיה ממושכת בים. מי שנמצא הרבה זמן בספינה כבר לא שם לב לתזוזות של הספינה אבל זה מלווה בכאבי ראש, בחילות והקאות (אבל מתרגלים לזה בדרך כלל).

 

סיפור מהתפקיד:

היה פעם אחת שהיה 'ים גבוה'. מי שלא חווה את זה, זה נורא. אתה מרגיש סגור ואתה לא יכול לצאת, חוטפים מכות מהדפנות והגלים מטלטלים את הספינה. באותה הפלגה, גם מי שהיה רגיל למים לא זכר ים כזה. אנשים כמעט נפלו מהמיטות מרוב טלטלות. אבל בתוך כל זה יש תחושת משמעות גדולה, כשיש, למשל, משימות שרואים בהן את עומק האויב. מרגישים שנמצאים בתפקיד חשוב וזה נותן כח.

 

מסר לקוראי אותיות:

השירות הצבאי זה זמן להגשים יכולות וכישורים וזוכים בחוויות מעצבות ומבגרות שאין בשום מקום אחר.

 

איחול למדינת ישראל:  

שנמשיך להיות מדינה שמחה ותומכת כמו שאנחנו, שנוריד את מפלס העצבים ונתרכז במה שטוב ושהמדינה תמשיך להתקיים עוד שנים רבות. זה לא מובן מאליו. חג עצמאות שמח!

 

סמ"ר אלי לוחם ס"פ (סילוק פצצות)

לוחם ביחידת העילית יהל"ם – יחידת הנדסה למשימות מיחדות

 

קצת על התפקיד:

מטרת התפקיד למנוע פעילות חבלנית עויינת ולטפל בזירות מטענים. היחידה אחראית בין היתר על פיצוץ מבנים, חבלה בתשתיות האויב, טיפול בחומרי נפץ, נטרול מטעני חבלה של האויב, סילוק פצצות, פינוי שדות מוקשים, איתור והשמדה של מאגרי נשק ומנהרות.

אנחנו נמצאים בכוננות בכל מקום בארץ וקוראים לנו לטפל בזירות מטענים על הגדר שאמורים לפגוע בסיורים, ברקטות שנורו ולא התפוצצו, ובחבירה ליחידות אחרות שיוצאות לפעילות. בגלל אופי התפקיד, חיילי היחידה הם היחידים בצבא שמוסמכים להתעסק בחבלה עויינת, ואנחנו נעזרים בהרבה אמצעים טכנולוגים מהארץ ומחו"ל.

 

איך נראית הפעילות ביחידה?

הרבה מהאמצעים שאנו נעזרים בהם אלה רובוטים. יש רובוט בשם טאלון4  – לכל צוות יש רובוט כזה ויש לו אמצעים מתקדמים ויכולות גבוהות. היתרון של הרובוטים שהם מעניקים בטחון גבוה ללוחם על פני האויב. בגלל שהמקצוע כל כך מסוכן רוצים לשמור על בטיחות מירבית. במקרה של טיפול במטען, נמקם את הכח במקום שלא יכול להיפגע ונשלח את הרובוט לעשות סריקה. השאיפה היא שהכל יתבצע מרחוק. רק במצב קיצוני לוחם ייגש בעצמו אל הזירה. בנוסף לטאלון יש רובוט מסלק פצצות בשם אנדרוס. בגלל שיש הרבה סוגי מטענים אנחנו משתמשים בהרבה רובוטים במקביל.

 

איך נראה לו"ז יומי שלך?

זמני שגרה וזמני לוחמה שונים זה מזה. בשגרה, אנחנו בכוננות ומאמנים את עצמינו כל הזמן: נבנה לעצמינו זירות מטענים ונפרק אותן. נמציא סצנות ונתרגל אותן. חוץ מזה יש ישיבות עם גורמים פיקודיים לטיהור והתייעלות.

בזמנים של לחימה, צוות ס"פ (סילוק פצצות) של קצין ושני חיילים חובר לגדוד ומסייע לו. כל גדוד שנכנס לעזה, למשל, יש לו צוות כזה. ולמה צריך אותנו? כי כל כניסה לשטח אויב יכול להיות ממולכד. ללוחמים רגליים אין יכולת להתמודד עם מטענים. אנחנו נמצאים בקידמת הכח ומבצעים סריקה. מזהים מטענים ומטפלים במקרה הצורך. בזמני לחימה פחות משתמשים עם רובוטים. יש שימוש בציוד אלקטרוני אך התפקיד ידני יותר. כל הכח שמתקדם נשען עלינו ובזמן לחימה ההשפעה שלנו גדולה מאד, כי ההמלצה על ההתקדמות תהיה על סמך ההערכה שלנו .

 

אילו כישורים מיוחדים התפקיד דורש?

צריך אחריות אישית גבוהה מאד בגלל שפועלים בקבוצות קטנות וכל לוחם מוצא את עצמו מתעסק עם חומרים מסוכנים בשטח. צריך גם בטחון עצמי, כי זה לעמוד מול דרגות בכירות ולקבל החלטות וסמכות מקצועית ולתת המלצות ולעמוד על שלך.

 

מה משך אותך להיות לוחם ס"פ?

בנוסף לזה שמדובר בתפקיד לחימתי מעניין, אתה פוגש כמעט את כל היחידות בצה"ל. בנוסף, כמעט לכל יחידה בצה"ל יש מקבילה אבל לנו אין. זאת יחידה שאין לה חלופה. גם משך אותי ללמוד את כל התחום של חבלה באופן מקצועי. עד היום אני רואה את התחכום שיש במטענים שמניחים על הגדר אבל למרות זאת אנחנו יודעים להתמודד איתם וזה נותן לי סיפוק גדול.

 

מסר לקוראי אותיות:

כל אחד צריך לממש את עצמו במאה אחוז, לא לפחד לנסות.  עדיף לנסות ולהיכשל, אבל לדעת שנתת מאה אחוז שלך, גם אם לא הצלחת. זה נכון לכל תחום בחיים.

 

האיחול שלי למדינת ישראל:

חג עצמאות שמח לכל עם ישראל, שנמשיך לחיות בבטחון ולהתקדם.