מיהו כוכב הלכת שנחשב כאח התאום של כדור הארץ? איזה כוכב קיבל את שמו מכיוון שהוא אוהב "לנוח"? ולאיזה כוכב מדענים מאמינים שבני האדם יוכלו להגיע ואולי אפילו להשתכן בו? גיבורי המסע אל אוריון סיימו את המסע שלהם אל החלל וזאת הזדמנות מצויינת לדבר על כוכבי לכת!
כתבה: דנה שמש
- תגידו, יש לכם אולי זוג משקפי שמש מיותרים? אם כן, אז נשמח שתיתנו אותם לכוכב החמה, הוא פשוט כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש. קשה מאוד לדעת מה ללבוש כשמבקרים בכוכב החמה, הידוע בשם מרקורי, משום שבחלקו הפונה לשמש הטמפרטורה מגיעה ל-430 מעלות (וחשבנו שהקיץ הישראלי חם) ובצדו האחר (שאינו חשוף לאור השמש) הטמפרטורה מגיעה למינוס 180 מעלות! הקרבה הגדולה לשמש מקשה מאוד את התצפית על כוכב חמה, שכשמעט בלתי אפשרית, מכיוון שהשמש מסנוורת אותו לפחות חצי מהזמן ולרוב ניתן לצפות בו לזמן קצר רק בדמדומי הערב או הבוקר.
- זה הזמן להכיר את האח התאום של כדור הארץ שלנו – הכוכב נוגה! הסיבה לכך היא ששני כוכבי הלכת דומים במיוחד בכל מה שקשור לממדים, למסה ולצפיפות שלהם. בנוסף לכך, נוגה הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לכדור הארץ. בעבר מדענים היו בטוחים שיש חיים על כוכב נוגה, אך לאחר שחמש חלליות רוסיות ושלוש חלליות אמריקניות צפו בנוגה (כששתי חלליות רוסיות אפילו נחתו עליו בהצלחה), התברר שפני השטח של נוגה אינם מאפשרים קיום חיים.
- כולם מדברים על כוכב הלכת מאדים, יותר מאשר על כל כוכב לכת אחר במערכת השמש, והסיבה לכך פשוטה: יש מדענים שמאמינים באפשרות להפוך אותו לכוכב לכת עם תנאים שיאפשרו לבני האדם להגיע אליו ואולי אפילו להשתכן בו! עד שנת 2035 מתכננת נאס"א (סוכנות החלל של ארצות הברית) לשלוח אליו חללית עם חוקרים עליה. רק עוד קודם צריך שימצא לכך תקציב, משהו כמו 300 מיליארד דולר. היינו תורמים למען חקר המדע, פשוט שגמרנו את כל דמי הכיס שלנו. אגב, השם מאדים ניתן לכוכב לכת זה הודות לצבע האדום שמאפיין אותו (שמקורו בקרקע העשירה מאוד בברזל שפשוט החליד).
- כוכב צדק (הידוע בשם יופיטר) הוא כוכב הלכת בעל המסה הגדולה ביותר במערכת השמש, והוא עשוי בעיקר מגז (90 אחוז מימן ועשרה אחוזים הליום, ליתר דיוק). צדק מכוסה עננים בקביעות, ובעל צורה די פחוסה – בה ניתן להבחין מהתבוננות בטלסקופ. בשנת 2011 נשלחה לצדק ג'ונו, חללית קטנה ובלתי מאוישת, שאמורה לחקור רמזים סביב איך כוכב לכת זה נוצר, ממה הוא מורכב, האם אכן יש לו ליבה מוצקת וסלעית כפי שמדענים מעריכים ועוד. המשימה של ג'ונו תסתיים בחלוף 33 הקפות של צדק, וזה יקרה באוקטובר 2017 בלבד!
- כוכב הלכת שבתאי "אוהב את המנוחה שלו" וזה הסיבה שקיבל את שמו. שבתאי הוא כוכב הלכת המרוחק ביותר מהשמש ולכן תנועתו קטנה ביותר – ומכאן שמו שמזכיר את המילה "לשבות". אפשר להבין בהתחשב בעובדה שהוא משלים הקפה סביב השמשאחת ל 29.46 שנה בלבד. התופעה הבולטת ביותר בשבתאי היא הטבעות המקיפות אותו (שמונה בסך הכל). הטבעות הללו מכילות גושי קרח קטנים, שחלקם אינם גדולים יותר מאבן ואחרים עצומים יחסית.
- כדור הארץ הוא כוכב לכת במערכת השמש (השלישי במרחקו מהשמש והחמישי בגודלו במערכת). ייחודו בכך שהוא הגורם השמימי היחיד שעליו יש צורת חיים כלשהי (לפחות לפי מה שהאנושות יודעת נכון לעכשיו). זמן סיבוב כדור הארץ סביב השמש הוא 365.256366 ימים (כלומר 365 ימים, 6 שעות, 9 דקות, 10 שניות ושתי מאיות השנייה), כן, כן – הכוונה לשנה. אגב, מדהים לחשוב על כך שלפחות משליש מפני כדור הארץ הם יבשה והשאר מכוסים מים!
- לכוכב אורנוס (ובעברית אורון) יש את הקצב שלו; משך השנה שלו הוא 84.01 שנותארץ, ככה שכל עונה או מחצית "שנה" (בהתאם להגדרות שלנו), אורכת 42 שנים! כלומר אם היינו חוגגים יום הולדת לפי אורנוס, היינו מחכים לכל יום הולדת 84 שנים. אורנוס אף מחזיק בשיא משל עצמו – הוא כוכב הלכת הראשון שהתגלה בעקבות המצאת הטלסקופ. הוא אף נצפה פעמים רבות לפני שהוגדר רשמית ככוכב לכת, שכן בהתחלה התבלבלו והגדירו אותו בתור כוכב בלבד.
- נפטון (ובעברית: רהב) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש. מכיוון שהוא מכוסה בשכבת מים וקרח הוא מסווג בתור "ענק קרח" (שם לא רע לגיבור על). אל עבר כוכב הלכת נפטון נשלחה רק חללית קטנהאחת מכדור הארץ (אגב, היות ולנפטון אין קרקע מוצקה, לא ניתן לשלוח אליו רכב מחקר) בשם ווויאג'ר 2, וזה קרה ב-1989. וויאג'ר 2 גילתה, בין היתר, את הכתם האפל הגדול שעל נפטון (למרות שלא ידוע מדוע הוא הופיע, ואם זה דבר רגיל או נדיר) ואת תופעת זוהר הקוטב שמתרחשת גם עליו (הופעת אורות בצבעים שונים).
- שמישהו ידליק את האור! כוכבי הלכת המקיפים את השמש (כל אלה שהזכרנו בכתבה) אינם מקרינים אור, זה קורה בשל המסה הקטנה שלהם והלחץ במרכזם שאינו מאפשר פליטת כמות ניכרת של אנרגיה – ומסיבות אלה לכוכבי לכת אלו אין אור משל עצמם. אז איך זה שהם נראים מאירים בכל זאת? ובכן זאת משום שהם פשוט מחזירים את אור השמש הפוגעת בהם.
- ולסיום, ננסה להסביר מהו אותו "חור באוזון" שרבים מדברים עליו. הכוונה היא אזור באטמוספירה שבו הידלדלה מאוד שכבת האוזון, ולשכבה זו חשיבות רבה בקיום החיים על פני כדור הארץ. שכבת האוזון מסננת את הקרינה האולטרה־סגולה המגיעה מהשמש, קרינה המסכנת את היצורים החיים. ההידלדלות הזו (כלומר החור שנפער) מסוכנת ונחשבת לבעיה סביבתית חמורה, משום שחלק מהקרינה המסוכנת מצליחה לחדור דרכה. ככל ששכבת האוזון תידלדל עוד יותר, כך קרינה רבה יותר תגיע לעבר כדור הארץ (קרינה הפוגעת באדם, בצמחים ובבעלי החיים). שמירה על איכות הסביבה, סגירת מפעלים מזהמים ושימוש במוצרים ידידותיים לסביבה הם רק חלק מהפתרונות האפשריים.