נר חנוכה בצינוק


 

תעודת שחרור של יולי אדלשטיין מהכלא הסובייטי

תעודת שחרור של יולי אדלשטיין מהכלא הסובייטי

בעבר הוא היה אסיר שנידון לעבודות פרך באשמת פעילות ציונית, היום – הוא יושב ראש כנסת ישראל: יולי אדלשטיין מספר לאותיות כיצד חגג את חנוכה בצינוק והסביר למה אסירים גויים עזרו לו להתחמק מעבודות ביום כיפור. "אם אתה מאמין במשהו באמת, כולם ילמדו להעריך את זה"

 

כשיולי (יואל) אדלשטיין היה בן ארבע, סביו, סבא יוסף, הציע לו לצאת לטיול קטן. סבא יוסף לקח ביד אחת מזוודה קטנה, וביד השניה אחז בידו של יולי הקטן. הם פסעו ברחובות העיר צרנוביץ' כשהמזוודה הקטנה מיטלטלת בידו של סבא. באותם ימים, אנשים היו הולכים אל בית המרחץ הציבורי עם מזוודה שכזו. "חלפנו על פני פתח של אחת מדירות הקרקע וישבה שם אשה קשישה. הלכנו שם הלוך וחזור עד שהקשישה נתנה לסבא סימן להיכנס. נכנסנו, וסבא שם מטבע של חמישה רובל על השולחן. בזריזות היא שמה לו חבילת מצות בתוך המזוודה ויצאנו הביתה. ככה קנו מצות באותם ימים, בזהירות ובסתר".

את פסח של ילדותו ציינו רק באכילת מצות בהיחבא, ואת ליל הסדר יולי זכה לחגוג לראשונה רק בגיל 20, וגם אז – במחתרת.

 

עברית בגיל 18

 

יולי אדלשטיין הוא חבר כנסת מטעם הליכוד ומשמש כיושב ראש הכנסת. הוא גר בישראל, תושב הרצליה וציוני בכל רמ"ח איבריו. שנות ילדותו ונעוריו עברו עליו בצורה שונה והפוכה לחלוטין – במדינה סובייטית בה דמוקרטיה וחופש ביטוי היו מושגים זרים, ובטח ובטח – אסור היה לבטא אז שום סממן יהודי או ציוני. כילד, יולי לא ידע יותר מידי על ארץ ישראל, וכל הקשר שלו לארץ הסתכם בכך שכמה מחבריו עלו לארץ בתחילת שנות ה-70, וכשהם נפרדו בחיבוקים, הבטיחו אחד לשני שישמרו על קשר.

 

"בילדותי לא ידעתי עברית ולא תורה, אבל ידעתי שאני יהודי" הוא מספר. "כשסבי היה ילד, הוא למד בחיידר אבל אז היתה לו 'הפסקה קצרה' בלימודי יהדות למשך 70 שנה. רק בגיל מבוגר מאד  הוא החליט לחזור ללמוד עברית, ואני זוכר שראיתי אותו מעתיק למחברת מילים מתוך מילון עברי ולומד בכל יום שעה-שעתיים במטבח הקטן. אף פעם לא חשבתי לשבת לידו וללמוד ממנו, ורק אחרי שנפטר והייתי בן 18 אז לקחתי את כל הספרים שלו והחלטתי ללמוד עברית".

 

נר שני בצינוק

 

אדלשטיין החל להתעניין ביהדות וציונות, למד עברית ואף ביקש לעלות לארץ (אך סורב, כמו רבים אחרים). באחד הימים, אדלשטיין נעצר בידי הקג"ג, והוא נשפט ונידון לשלוש שנות מאסר ועבודות פרך בתנאים קשים. למרות הסבל, הוא מעיד שתמיד היתה לו אמונה שלמרות הצרות הקשות הוא יגיע לבסוף לארץ.

 

מה עזר לך לשרוד את השנים הקשות הללו?

 

"כשדנו אותי בבית המשפט לשלוש שנות מאסר ויכולתי לטעון טיעון אחרון לפני פסק הדין, אמרתי שכל ההאשמות הן האשמות שווא, ואני לא מודה באף אישום, ומכיוון שאני בטוח שלא אקבל גזר דין צודק, הדבר היחיד שאני מאמין בו זה אלוקיי ועמי, שאני מאמין להם שידאגו להביא אותי לארץ ישראל. זה מה שהחזיק אותי לאורך כל הדרך. האמונה שיום אחד זה יקרה".

 

המשפט התקיים במהלך חג החנוכה, ואדלשטיין הגיע אליו ישירות מהצינוק בו נכלא. ככיפה הוא חבש על ראש כובע גרב אותו סירב להוריד אך השופט דרש ממנו 'לכבד את הסמלים הסובייטים ולהוריד את הכובע'. "בצינוק לא היה לי קשר עם אנשים ובכלל עם מה שקורה בחוץ ולכן גם לא ידעתי מה התאריך המדוייק. כשהמשפט הסתיים, ושוטרים הקיפו אותי, התחלתי לצעוק לעבר אשתי 'איזה נר היום! איזה נר היום!' כולם חשבו שהשתגעתי, שהצינוק העביר אותי על דעתי. גם אשתי לא הבינה לרגע מה אני רוצה ממנה עד שצעקה לי חזרה 'הערב נר שני!' לא יכולתי להדליק חנוכיה בתא שלי אבל הדלקתי שני גפרורים."

 

למה לדעתך רוסיה הצמיחה כל כך הרבה פעילים ציוניים?

 

"אני חושב שזאת תגובת נגד למשטר הסובייטי הקשוח. בואו נגיד, למשל, שיש מדרגות שמובילות למרתף ונגיד לילד: 'אסור לך לרדת במדרגות האלו!' הוא ירצה לנסות את זה. אבל אם נגיד לו 'אתה יכול לרדת, רק תלבש בגד חם כי קר שם' הדחף שלו לעשות את זה יקטן. כשאוסרים עליך משהו בכח יש רצון עז להגיע אל הפרי האסור, ולכן אחרי שהבולשביקים ניסו לשכנע את היהודים במשך חמישים שנה לבטל כל סממן יהודי, אז כשהיו קצת שמועות על ספרים, שיעורים ולימודי יהדות, הצעירים קפצו על זה כמוצאי שלל רב. התורה, היהדות וארץ ישראל הפכו להיות החלום הכי גדול שיכול להיות".

 

אם תדבק באמונותיך – יעריכו אותך

 

כאמור, יולי אדלשטיין עבר תחנות רבות בחייו, ומתהום מחנות הפרך הוא הגיע להיות יושב ראש הכנסת במדינת ישראל. אני שואלת אותו איך נסיון החיים שלו משפיע על תפקידו ועל איך שהוא רואה את החיים במדינה שלנו. "כל מה שעברתי נותן פרופורציות לגבי כל מה שקורה מסביבך. למדתי לא להתייחס לכל צרה קטנה כטרגדיה. דבר שני, וזה הלקח הכי חשוב שלי – אם אתה מאד מאמין במשהו ואתה חי על פי האמונה שלך אז האנשים מסביבך יעריכו אותך. הם לאו דווקא יבינו אותך או יסכימו איתך, ואולי מעשיך אף ייראו מגוחכים בעיניהם, אבל כשרואים מישהו שנאמן לעצמו, לומדים להעריך אותו. יש לי אינספור סיטואציות וסיפורים, כמו אסירים גויים שהתחלקו איתי באוכל שלהם כי הם הבינו שאני מקפיד שלא לאכול כל דבר, ואסירים שעזרו לי להשתמט מהעבודה ביום כיפור כי הבינו שזה יום קדוש עבורי. הם לא באמת הבינו למה זה חשוב, אבל כשאתה חשוף 24 שעות שבעה ימים בשבוע לאנשים אחרים, הם רואים מה באמת חשוב לך ולומדים להעריך את זה. אם אתה מאמין במשהו אתה לא צריך לשכנע את כולם מסביבך באמת שלך. מספיק שתחיה כמו שאתה מאמין וזה כבר ישכנע את כולם".

 

מה המסר שלך לילדים בישראל?

 

"כל הקשר שלי ליהדות נבנה מתוך שלילה, קשיים וצרות רבות. לפעמים אני תוהה אם לא יותר קשה לשמור על הקשר ליהדות ולציונות כשהכל בסדר והעולם פתוח ויש הרבה אפשרויות.. אני מאחל לילדים להצליח לשמור על הלהט והאמונה והמוטיבציה גם כשהכל רגוע ושקט מסביב. תמיד יש מה לתקן בעולם הזה, תמיד יש אנשים שזקוקים לעזרה. צריך רק לפקוח את העיניים ואפשר לראות הרבה דברים טובים שיש ושעוד אפשר לעשות".

 

עובדות שלא ידעתם על יולי אדלשטיין

* לפני שהתגורר בהרצליה, יולי התגורר במשך שנים רבות בגוש עציון

* הוא אלוף בטניס שולחן! אם תשחקו מולו, תצטרכו להזיע כדי לנצח

* הוא התחתן באחד המקומות הכי מיוחדים בארץ – במנהרות הכותל!