“השקדייה פורחת, ושמש פז זורחת…”
אז נכון, השקדייה לא בדיוק נראית בשיא לבלובה כבימי האביב החמימים, וגם השמש קצת ברוגז אתנו עם כל הגשמים שיש לאחרונה, אבל היי, מי אנחנו שנתווכח עם השיר?… ט”ו בשבט נקבע “חג האילנות”, בשיאו של החורף, ואולי זה קצת מפריע לטייל בחיק הטבע ולראות שקדיות אמתיות אבל זה לגמרי לא מפריע לנו לזלול פירות מתוקים כמצוות החג.
השבת אנו מגישים לכם גיליון ט”ו בשבט פורח ומלבלב במיוחד, שמתעלם בצורה כמעט מעליבה מהגשמים שנחתו עלינו בחוץ, ומוקדש כל כולו לצמיחה ולאילנות ארץ ישראל שלנו.
בלבנו השמש זורחת… וגם בגיליון!
החל בכתבתה של מיקי על עצים בצורות, ועבור בסיפור מאת זהבה על ילד המבקר בכנסת – שהרי ראש השנה לאילנות הוא גם חגה של הכנסת שלנו (כן-כן!) ומשם למדור “עולם ומלואו” שיספר לכם על תופעה מגניבה – גגות בתים שהפכו לגינות ירוקות… והלאה לכמה גילויים מעניינים על פירות יבשים, מילון ט”ו בשבט השלם, ועוד ועוד. אפילו מדורי התשבצים והבדיחות של תמר לבשו הפעם כסות ירוקה וחגיגית לכבוד החג.
ומה עוד?…
אנחנו כבר פינינו לנו מקום לתצלומי התחפושות שתתחילו לשלוח אלינו לקראת פורים. כן, ידידיי, קומיקס התחפושות הענק – חוזר ובגדול! מי שזכה לקרוא את גיליון פורים של שנה שעברה בוודאי זוכר את הלהיט המטורף הזה, עם עשרות תצלומי התחפושות שלכם שנהרו אלינו למערכת, ושמהם יצרנו קומיקס משוגע וענק עם עלילה מופרכת והזויה עד צחוק. בגיליון הבא נתחיל שוב לצפות מכם למשלוח התמונות, ומי יודע איזה קומיקס יצא לנו עד גיליון פורים שיבוא עלינו לטובה…
אבל בינתיים, אנחנו עדיין עם השזיפים המיובשים שלנו. אז שיהיה בתיאבון, חג שמח ושבת שלום!
שלכם, ליאת

הנה הוא בא… החורף. ברור, הוא היה כאן גם קודם, גשום ומטפטף וקר מאוד, אבל נדמה שבשבועות האחרונים הוא מתגבר – נותן מכה אחרונה לפני שיפנה את מקומו לאביב ואחריו לקיץ. באירופה זו התקופה שבה הכול מתכסה שלג, וגם אצלנו, במקומות קרים כמו ירושלים והר החרמון, מצפים לביקורו של המעטה הלבן. בגיליון של השבת הקדשנו את מדור “עולם ומלואו” למקום הכי מתאים לימים הקפואים האלה – הר החרמון. אנחנו כאן, במערכת עיתון ‘אותיות’ שבירושלים, מכינים לכם את הגיליון בזמן שאנו צמודים-צמודים לתנורי ההסקה, כי בעיר הקודש קר כל כך עכשיו שאם נשלח אליכם את העיתון בדואר סביר להניח שהוא יקפא בדרך. אז אנחנו מקווים שהוא הגיע אליכם בריא ושלם, ושכשפתחתם אותו עכשיו לא נשרו מתוך הדפים נטיפי קרח, או משהו כזה.

הי חבר’ה!

ארץ ישראל שלנו יפה וגם פורחת. וגם ברגעי האסון שלה, היא מזכירה לנו אותנו, את העם היהודי: סובלת, מתייסרת, סופגת מהלומות כבדות אך אחרי כן – מתאוששת וקמה על הרגליים כדי להמשיך הלאה. דוגמא יפיפיה אנחנו לוקחים מהר הכרמל. בטח יצא לכם לשמוע, לקרוא או לראות על אסון השריפה הגדולה שפקד את הר הכרמל בשנה שעברה. זה היה חג חנוכה עם ה”מאור” הכי גדול מכל החנוכיות שלנו גם יחד… והכוונה העצובה היא לאש שהשתוללה ביערות הכרמל וכילתה את מרבית הצמחיה הירוקה. אלא שלמרות כל העצב והבכי על העצים שנהרסו, דעו לכם שאנו צריכים להצטער בעיקר בשביל המשפחות שפונו מבתיהם, ולא עבור העצים עצמם. כי הטבע, ואפילו ברגעים קשים כאלה, הוא בעל יכולת שיקום מדהימה. הכרמל שלנו, ארץ ישראל שלנו, ניחנו ביכולת מופלאה לסבול רגעי תופת כאלה ואז להתחדש אחריהם, לאט, בשקט, בכוח ובהתמדה. ממש כמונו, העם היהודי, שספג כל כך הרבה מכות ואסונות לאורך ההיסטוריה, ועדיין בכל פעם מחדש קמנו על הרגליים, לתדהמתם של אויבינו, והמשכנו הלאה להתחדש, להתרבות ולא לוותר על האמונה.

גם בימים אלה, הכרמל נמצא בתהליך שיקום. מה שהפך תוך ימים אחדים מהר ירוק להר שחור ומפוחם, מתחיל עכשיו להתאושש אט אט. בגיליון זה אנו מביאים את סיפורה של אחת המשפחות שפונו מבתיהם בזמן השריפה, ולמדו יחד עם החתולה שלהם – ג’ינג’ר, שברחה מהבית – על המשמעות של להמשיך הלאה ולחדול מלהיאחז בבית הישן. גם במדור עולם ומלואו נביא את סיפורו של הכרמל, עם כמה דברים שבטח לא ידעתם עליו.

“טוב שם טוב משמן טוב”, נאמר בספר קהלת. יודעים מה פירוש הפתגם? אתם יכולים במשך כל חייכם לצבור כסף ונכסים, אך דבר לא ישווה בחשיבותו לשם הטוב ולתדמית הטובה שתרכשו לעצמכם בעיני הבריות. זהו רכוש יקר ערך יותר מכל מה שתרוויחו, כי הוא מלווה אתכם כל החיים, מרגע שנולדתם. גם אצל עם ישראל, השם הטוב של היהודים מלווה אותם לאורך כל הדורות, לאורך כל ההיסטוריה. זו גם אחת הסיבות לכך שכשאנו מתפללים לקב”ה ומבקשים עזרה ורחמים אנו מזכירים את הגויים, ואת העובדה שאם ה’ יעניש אותנו בחומרה רבה מדי – יֵצא שם רע לעם ישראל, ואם הוא יעזור לנו – יֵצא לנו שם טוב.
והשם הזה מתחיל בפרשה שלנו – פרשת שמות, כשבני ישראל מוזכרים בפעם הראשונה במקרא בתור עם. לא אב צדיק, לא אם צדיקה, לא משפחה – אלא עם, ממש. וכאן גם מתחילות הצרות של עם ישראל להתגלגל, והפעם לא בתור אדם יחיד שעובר ניסיונות או עונשים או רדיפות, אלא בתור עם. עם שלם שסובל תחת עול מצרים ומתפלל לאלוקיו שיושיעו.
אז לכבוד הפרשה המיוחדת הזו, שכל שמות בני ישראל מתאחדים בתוכה מבודדים לעם שלם ומאב יחיד לרשימת משפחות ארוכה כל כך עד שאפילו פרעה נבהל ממנה – אנו מביאים כתבות מיוחדות שנושאיהן שמות יוצאי דופן ומשפחות ברוכות ילדים. למשל, הכתבה שבה ביקשנו מכם לשלוח לנו את סיפורי השמות המעניינים ביותר, והפתעתם אותנו; או הכתבה שבה הבאנו לכם כמה שמות שמראים יצירתיות רבה של ההורים; או ב”כתב נולד” על משפחה שהיא לא סתם ברוכת ילדים, אלא ברוכה פי שלוש – אבל פעמיים. וכמובן, כפי שהבטחנו, אורי פינק חוזר עם קומיקס חדש ומרהיב, שייקח אתכם במסע במנהרת הזמן אל ההיסטוריה המרתקת של עם ישראל בדורות האחרונים.
אז עד לשבוע הבא – שתהיה שבת שלום וקריאה מהנה!
שלכם, ליאת

הי חבר’ה, בטח שמתם לב שבמדינה שאנחנו חיים בה לא משעמם לרגע. הפגנה אחת מסתיימת, וחדשה מתחילה. שביתה אחת נגמרת, ואחרת ממשמשת ובאה. לרגע אחד העם מאוחד, מגובש ושר יחדיו בכיכר, וברגע הבא – כולם כועסים זה על זה. השבוע, למשל, בא לידי ביטוי הזעם הגדול שיש בין הציבור החילוני לציבור החרדי בארץ. שני הצדדים מרגישים מקופחים, שני הצדדים מרגישים שנעשה להם עוול, והכי חשוב – וגם הכי נורא – שני הצדדים מרגישים ומבטאים שנאה. זו שנאה מהסוג שעליה חרב בית המקדש, שנאת חינם בינינו, בין יהודים. זוהי שנאה שמשתתקת רק כשצרות גדולות באות על כל עם ישראל, וגורמות לכולנו להתאחד נגד אויב אחר. אבל חִשבו על זה: למה אנחנו זקוקים לאויב אחר כדי לגרש את השנאה הזו? למה אי אפשר שנישאר מאוחדים, גם בזמנים שבהם יש שקט ושלום? בגיליון שלפניכם הבאנו כתבות העוסקות בשיתוף פעולה ובאחווה בתוך עם ישראל. כתבתה של לאה קפלן, “מעגלים של נתינה”, על פרויקט מיוחד עבור בני הנוער בארץ; יונית פרידלר במדור “חדשות טובות”, על ההצטיינות של באר שבע בהתנדבות ובעזרה לזולת; וגם הודיה דיבון ב”כתב נולד”, על מה שנקרא “מחויבות אישית” – שחלקכם בוודאי עשו, יעשו או אפילו עושים בימים אלה, במסגרת בית הספר. אז בתקווה שתמיד יהיו אהבה ושלום בינינו, שתהיה לכולכם שבת נפלאה! שלכם, ליאת

בשבוע הקרוב נציין את יום עשרה בטבת, יום צום יהודי אשר נקבע גם כיום הקדיש הכללי. ביום זה הושם המצור על העיר ירושלים, מצור שנמשך שנה וחצי. אנו, במושגים של העולם המודרני, מתקשים לדמיין מהו מצור. מה כבר יכול להיות קשה כל כך בלגור בעיר ששעריה נעולים? הרי רובנו, עם כל המחשבים והטלויזיה, בקושי יוצאים אפילו מהבית… אז מהעיר?! אלא שהמשמעות של מצור היא כמובן חמורה בהרבה. כי חוץ מהעובדה שאיש לא יוצא, גם שום דבר לא נכנס אליה; והכוונה בעיקר למזון ולמים. דמיינו לעצמכם שאתם מתקיימים על אספקה מוגבלת במקרר, שהולכת ומתמעטת מיום ליום, ואין אפשרות לחדש אותה במשך שנה וחצי. כמה זמן לוקח עד שמתחילים לרעוב? עכשיו תחשבו על תושבים של עיר שלמה! כמה זמן אפשר להחזיק עד שהמאגרים מידלדלים?

ימי החנוכה, חנוכת מקדשנו – בשיאם. אני לא רוצה אפילו לחשוב כמה סופגניות כבר הספקתם לאכול מבלי להתפוצץ… אבל אין ויכוח על כך שמדובר באחד החגים החביבים ביותר.

השבת נברך את ברכת המזון הארוכה ביותר בשנה: גם התוספת הארוכה של ‘על הנסים’ לחנוכה וגם ‘רצה והחליצנו’ לשבת. אם היה היום ראש חודש – כפי שקרה בשבת חנוכה של שנה שעברה – בכלל הייתה לנו ברכה כל כך ארוכה, שעד שהיינו מסיימים אותה, כבר היינו רעבים לקינוח נוסף…

גם השבוע אנו מגישים לכם גיליון חנוכה מפנק, עם כל הדברים היפים שפשוט לא הצלחנו להכניס לגיליון חנוכה של השבוע שעבר. החל מכתבות על נרות וסביבונים מרהיבים ביופיים, וכלה בסיפורי הרפתקאות אמתיים על נסים ועל קרבות המכבים. וכמובן, גם כל המדורים הרגילים האהובים עליכם כל כך, כמו הסיפור ‘בלש כהלכה’ שממשיך אתנו בפרק שני וגם הקומיקס החדש ‘גאות ושפל’ שממשיך השבוע כרגיל, אחרי ההפסקה שלקח בגיליון חנוכה הראשון. ובאשר ל’שלהבת והגולם’ של אורי פינק – היכונו, היכונו, כי בשבוע הבא יהיה הפרק האחרון! פרק חגיגי, מורחב ומפואר במיוחד, לכבוד סיום הסדרה.

היי חבר’ה,

מה קורה? מתרגשים כבר לקראת חג החנוכה? הכנתם את המקום המיוחד של החנוכיה ליד החלון, הסביבונים אצלכם ב”שלוף”, השמן ללביבות מחכה על המדף? חנוכה ידוע בתור החג של הילדים. למה של הילדים? כי אנחנו המרוויחים העיקריים ממנו. יש כל כך הרבה ימים של חופש, וזה לא חופש של חול המועד שבו גם ההורים מפסיקים לעבוד, אלא חופש שהוא רק מבית הספר – כלומר, רק שלנו! ואין בחג הזה שום חובות מיוחדים או עבודות שצריך לבצע, כמו לנקות את כל הבית, לבנות סוכה או לוותר על מאכלים מסוימים. חנוכה הוא חג של כיף בלבד: מתאספים כל המשפחה להדליק נרות, משחקים בסביבונים, זוללים סופגניות, שומעים את סיפור המכבים המרתק, וכמובן… לא הולכים לבית הספר.

אבל לכל הכיף הזה מתווסף ערך חשוב. חנוכה מציין את הנסים שעשה לנו הקב”ה – לא רק שחידש את השמן בפך הקטן אלא בעיקר שהביא לנו את הניצחון על היוונים. תחשבו על זה: כה מעט לוחמים יהודיים מול צבא שלם של אימפריה יוונית… וניצחנו! אם זה לא נס, מהו נס? גם לו היינו מאוד נועזים וגיבורים, עדיין הייתה דרושה התערבותו של הבורא כדי שננצח.

לעיתים אנו כל כך שקועים בחיים שבתוך ארצנו הקטנה והמוקפת אויבים, שפורחת מזיכרוננו העובדה שיש עוד ילדים יהודים בדיוק כמונו, שגרים אי שם בקצה השני של העולם, או אפילו מעבר ליבשת הקרובה. חלקם דתיים, חלקם הולכים לבני עקיבא, חלקם אפילו מקוים יום אחד לעלות ולהתיישב בארץ. זה לא קל לאחד את כל יהודי הגולה, ואנו עדיין מייחלים ליום שבו עם ישראל כולו יהיה יחד בארץ הקודש. אבל עד אז, עמותות וארגונים הקשורים בציונות ובקיבוץ גלויות פועלים כדי לחבר בין יהודים מכל רחבי העולם, ובמקרה שלנו – בין ילדים.

בכתבה “ציונות על גלגלים” סיפרנו את סיפורם של אבי ואורי, שהוזמנו לקחת חלק בטיול מרתק ומיוחד של ילדים דתיים מישראל וילדים יהודיים מאפריקה. אין כמו מסע אופניים ברחבי היבשת כדי ליצור חברויות חדשות… וכמובן, העובדה שכולם באותו הגיל ומאותו העם. אולי בעתיד יהיה זה גם מאותה הארץ, כלומר, ישראל. שהיא הבית הכי טוב לכולנו.

מה עוד? אנו חונכים סדרה חדשה בהמשכים: “בלש כהלכה”. בלק הוא בלש חכם וחריף, שהתעלומות הנקרות בדרכו הן לא סתם תעלומות: הן קשורות תמיד בבעיה הלכתית כלשהי, או שהפיתרון שלהן קשור בעניין הלכתי. בכל פרק נביא לכם תעלומה חדשה, ואתם, באמצעות הידע שיש לכם בתורה ובהלכה, תפצחו אותן. בין הפותרים נכונה יוגרלו פרסים. אז למה אתם מחכים?

ואחרון חביב: אם יש לכם יום הולדת בזמן הקרוב, נפלתם טוב מבחינת הגיליון. כי הפעם נלמד אתכם איך ליצור את העוגות הכי מגניבות בעולם. עוגות בצורה של תפילין, עוגות בצורה של צבי הנינג’ה… וזה לא רק אימא מכינה, זה גם אתם יכולים! קיפצו למדור “דברים טובים” ותגלו איך.

היי חברים,

אנחנו פשוט לא מסוגלים לנוח, וממשיכים להביא לכם מדורים חדשים. למה? סתם כי אנחנו אוהבים אתכם… וגם כדי לתת לכם כמה שיותר מהדברים הכי טובים. השבוע מצטרף אלינו קומיקס חדש מאת חגי נוימן, שמספר על ההיסטוריה היהודית שלנו דרך סדרת מתח באיורים מרהיבים. אנחנו מקוים שתיהנו, תאהבו ו… תלמדו!

ומה עוד? הגיליון הנוכחי מוקדש לים המלח, שכולם בארץ קיוו שייבחר השנה לככב ברשימת שבעת פלאי עולם הטבע. אך אל הרשימה הוא לא נכנס בסופו של דבר. אז מה? בשבילנו הוא תמיד במקום הכי גבוה… כלומר, הכי נמוך. וזה שים המלח הוא תופעת טבע יחידה במינה בעולם כולו זוהי עובדה שעליה אין ויכוח. אז פינקנו את תופעת הטבע שלנו בגיליון משלה… והקדשנו לה את מרבית המדורים. אחרי הכול, כמה אתם כבר באמת יודעים על הים המלוח ביותר בעולם?

אז קריאה מהנה ושבת שלום!

שלכם – ליאת