כתב נולד – כנפיים של אהבה


כתבה: שירה רבינוביץ'

 

כשעדי אלטשולר הייתה בת שתים עשרה היא התנדבה בארגון איל"ן והייתה החונכת של כפיר קובי בן השלוש. כפיר לקה בשיתוק מוחין קשה אבל היה ילד שמח וחברותי שרוצה להיות פעיל בכל הנעשה סביבו. כשהגיעה לגיל שש עשרה החליטה להקים בשבילו את "כנפיים של קרמבו" – תנועת נוער לילדים בעלי מוגבלויות.

מה שעומד מאחורי השם "כנפיים של קרמבו" הוא שכל ילד אוהב קרמבו, אבל קרמבו איננו רק טעים אלא גם עדין ושברירי, ולכן כל מי שהיה במפעלי קרמבו ודאי ראה שאת הקרמבו עוטפים בעבודת יד ולא במכונות. כך גם ב"כנפיים של קרמבו". עוטפים את הילדים המיוחדים בהרבה אהבה, נותנים להם תשומת לב ומאמינים ביכולת שלהם לעוף, לפרוש כנפיים ולהגשים חלומות.

מה שהניע את עדי להקים תנועה של ילדים בפיגור לא נבע מרחמים לילדים, אלא מתחושה של חוסר צדק. "אנשים מסתכלים על הילדים הללו כאילו משהו בהם לא בסדר, ומדברים אליהם ברחמים ובעצב." עדי לא כועסת על ההתנהגות הזאת, כי הרבה פעמים אנשים רואים ילדים מיוחדים ולא יודעים איך להתייחס אליהם.

מיד מתאהבים בילדים

כדי לראות מה עושים בפעילויות של "כנפיים של קרמבו" הלכתי לסניף התנועה שלהם במודיעין. במתנ"ס שבו העמותה פעילה יש גישה נוחה לילדים הנכים. בסניף יש ארבעים וחמישה חניכים ומאה ועשרה חונכים – שני חונכים לכל חניך. זה הסניף הגדול ביותר בארץ.

כשאני מגיעה לסניף אני רואה את החונכים, כולם מכיתה ט' ומעלה. הם לבושים בחולצות של התנועה (חולצות כחולות עם ציור של קרמבו) ומחכים לחניכים. ברגע שההסעה של החניכים מגיעה הם עוזרים לחניכים לרדת ומקבלים את פניהם בחיבוקים ובשמחה: "ראיתי את אח שלך בשבת", "מה שלומך", "איך היה השבוע"…

כל חונך מוצא את החניך שלו, נותן לו יד ומוביל אותו לפעילות. הם מתחלקים לשלוש קבוצות על פי גיל. אני ניגשת לראות את הקבוצה של השכבה הצעירה ביותר. במקרה אותה קבוצה נמצאת באולם ספורט שהעמותה שכרה לכמה שעות. כשאני מגיעה לשם החניכים כבר עסוקים. כל שני חונכים משחקים עם כל ילד. הם קופצים יחד על מזרונים עם החניכים, מדריכים את החניכים איך לטפס בסולם ומשחקים איתם בכדור. בין כל החניכים והחונכים מסתובבים מדריכי צוות וגם מרכזת הסניף שיר לייזרוביץ. היא רק בכיתה י"ב, אבל יש לה ותק של ארבע שנים. "כל מי שנכנס לכאן לא יכול לצאת," מסבירה בחיוך שיר, "הוא מיד מתאהב בילדים." ואכן הילדים מסתובבים נהנים ועם חיוך ממיס ובהחלט לא קל ללכת.

תוכלי לספר קצת על הפעילות?

"את הפעילות אנחנו מתחילים במורל ואז במשחק ריצה כלשהו, למשל 'הדב הגדול', שקשור לרעיון של הפעולה. בפעולה יש משחקים ויש מדריך שמסביר את ההוראות של המשחק. באמצע ההסבר אנחנו עוצרים אותו וצועקים: 'דקת תיווך!' וכל חונך מסביר לחניך שלו את מה שהוא לא הבין מהמדריך."

איך אתם מגייסים חונכים?

"בתחילת השנה אנחנו מחלקים פרסומים ובהם מספרים את ההיסטוריה של  'כנפיים של קרמבו' ומה אנחנו עושים בתנועה. אנחנו מספרים מה הדרישות ומה המחויבות מהחונך: הוא חייב להיות בעל רצינות ומסירות. ההורים, שבדרך כלל אינם עוזבים את החניכים לרגע, משאירים אותם כאן לשעה וחצי, וזאת אחריות גדולה. החונך גם חייב להגיע קבוע. אחרי הכול להיות חונך זה כיף. אנחנו גם עושים פעולה אחרי ההתנדבות לחונכים.יש המון יתרונות."

סרטון אחד, אלפי לייקים

כל מי שהיה בישראל בשלוש השנים האחרונות ושוטט ביוטיוב לא היה יכול שלא להיתקל בסרטון שהפיקו "כנפיים של קרמבו" למסע ההתרמה שלהם. מדובר בסרטון מרגש שבו נחשפות חוויות של הילדים והקשר המיוחד שלהם עם החונכים. עוד סרטון מרגש עד דמעות הופיע ביוטיוב לפני שלוש שנים אך גם כיום הוא אהוד ופופולרי. בסרטון רואים את מאי אופיר בת השלוש עשרה פונה ללב הקהל: "כשנולדתי גילו שיש לי גב עקום. שעמוד השדרה שלי הוא… הוא לא ישר, הוא כזה… ככה נוטה הצדה," אומרת מאי. "המגבלה שלי מפריעה לי ללבוש בגדים, ויש גם כל מיני מגבלות פיזיות. לפני ששמעתי על 'כנפיים של קרמבו' הייתי חוזרת הביתה מההסעה. הייתי קצת בודדה, כי לא היה לי מה לעשות אחרי הצהריים. 'כנפיים של קרמבו' היא בשבילי תנועת נוער שמשלבת ילדים בעלי צרכים מיוחדים ואני מאוד שמחה להגיע לשם," מסכמת מאי ומרעידה את כל המיתרים בלב של כל אזרח מהמדינה. מי שרוצה לראות את המשך הסרטון יכול למצוא את הסרטון בדף האינטרנט של העמותה או ביוטיוב.

צמיד מיוחד לכל אחד

מי שיסתכל על ידיהם של החונכים יוכל לראות צמיד שכתוב עליו "כנפיים של קרמבו", ושאותו הם עונדים בגאווה גדולה. ההצלחה של התנועה גדולה, ועליה יעידו החניכים, החונכים, ההורים – וגם המדינה. ביום העצמאות תשס"ח נבחרה התנועה להדליק משואה לכבוד הנוער שתורם ומתנדב, ובשנת תשס"ט "כנפיים של קרמבו" קיבלה את אות הנשיא למתנדבים.

מבט על החניכים והחונכים מגלה שהסוד טמון בקשר חם ואוהב. "דרך הביטחון העצמי של כפיר והאמונה שלו בעצמו," כתבה עדי על הקשר עם כפיר, "התפתחה תחושת היכולת והאמונה שלי בעצמי. כפיר יצר מקום ומשמעות בשבילי ואני בשבילו, ויחד יצרנו את 'כנפיים של קרמבו'."

תמונה: freedigitalphotos.net