בְּעֶרֶב יוֹם הָעַצְמָאוּת שׂוֹחֲחוּ הַיְּלָדִים עִם הוֹרֵיהֶם עַל עַצְמָאוּת. כָּל יֶלֶד הִכְרִיז עַל עַצְמוֹ כְּעַצְמָאִי שֶׁמְּנַהֵל אֶת דְּמֵי הַכִּיס שֶׁלּוֹ לְבַד, הוֹלֵךְ עִם חֲבֵרָיו לְבַד לַבָּמוֹת הַחֲגִיגִיּוֹת וָעוֹד. אֲבָל אַבָּא רָצָה שֶׁהֵם יַחְשְׁבוּ עַל סוּג אַחֵר שֶׁל עַצְמָאוּת… "אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם רֶמֶז," אָמַר אַבָּא, "עַצְמָאוּת אֵינָהּ רַק לֹא לְהִזְדַּקֵּק לְלִוּוּי שֶׁל מְבֻגָּר. אֲפִלּוּ, הָיִיתִי אוֹמֵר, יֵשׁ סוּג שָׁלֵם שֶׁל עַצְמָאוּת שֶׁכְּלָל אֵינוֹ קָשׁוּר לִמְבֻגָּרִים…"
הַיְּלָדִים הִבִּיטוּ זֶה בַּזֶּה וְנִסּוּ לַחְשֹׁב לְמָה הַכַּוָּנָה.
"אַתֶּם שׁוֹמְעִים," אָמַר פִּתְאוֹם אַבָּא, "בִּתְחִלַּת הַשָּׁבוּעַ עָשׂוּ הֲרָמַת כּוֹסִית אֶצְלֵנוּ בַּמִּשְׂרָד לִכְבוֹד יוֹם הָעַצְמָאוּת."
"מָה זֶה הֲרָמַת כּוֹסִית?" שָׁאַל אֶלְעָד.
"הֲרָמַת כּוֹסִית זוֹ חֲגִיגָה קְטַנָּה שֶׁעוֹשִׂים לִכְבוֹד מַשֶּׁהוּ. מְרִימִים כּוֹסִית יַיִן לִכְבוֹד הָאֵרוּעַ," הִסְבִּירָה לוֹ אִמָּא. "אָז זֶהוּ בְּדִיּוּק," אָמַר אַבָּא, "שֶׁלֹּא רַק כּוֹסִית יַיִן הָיְתָה בַּחֲגִיגָה הַזּוֹ. הָיָה גַּם אֹכֶל. הֲמוֹן אֹכֶל, אֲבָל אֹכֶל מַמָּשׁ לֹא בָּרִיא."
"בּוּרֶקָסִים?" שָׁאֲלָה אִמָּא.
"בּוּרֶקָסִים, סִיגָרִים מְטֻגָּנִים וּשְׁתִיָּה עָמוּסָה בְּצֶבַע וּבְסֻכָּר," הִסְכִּים אַבָּא בַּאֲנָחָה קַלָּה.
"אָז מָה עָשִׂיתָ?" הִתְעַנְיְנָה אִמָּא.
דָּנִיֵּאל הִתְעָרֵב: "אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב אַבָּא, פַּעַם בְּ… תֹּאכַל בּוּרֶקָס, לֹא יִקְרֶה לְךָ כְּלוּם."
אַבָּא מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו. "אוּלַי כֵּן וְאוּלַי לֹא, אֲבָל לִי לֹא הִתְחַשֵּׁק בּוּרֶקָס. יוֹם הָעֲבוֹדָה עוֹד הִמְשִׁיךְ אַחַר כָּךְ, וְלֹא רָצִיתִי לֶאֱכֹל הַרְבֵּה דְּבָרִים מְטֻגָּנִים שֶׁיַּפְרִיעוּ לִי אַחַר כָּךְ לְהִתְרַכֵּז."
"אָז…?" שָׁאֲלָה יָעֵל.
"אָז לֹא אָכַלְתִּי. כֻּלָּם אָכְלוּ וְאָמְרוּ לִי מָה אִכְפַּת לְךָ? רַק פַּעַם אַחַת, לִכְבוֹד יוֹם הָעַצְמָאוּת…" סִפֵּר אַבָּא, "אָז לִכְבוֹד יוֹם הָעַצְמָאוּת הֵרַמְתִּי כּוֹס שְׁתִיָּה חֲגִיגִית וְאָכַלְתִּי מֵהַיְּרָקוֹת שֶׁקִּשְּׁטוּ אֶת הַמַּגָּשִׁים וְהִרְגַּשְׁתִּי מְצֻיָּן. הִרְגַּשְׁתִּי עַצְמָאִי."
"מָה הַקֶּשֶׁר?" שָׁאַל דָּנִיֵּאל, "סַבָּא כְּבָר מִזְּמַן לֹא אוֹמֵר לְךָ מָה לֶאֱכֹל…"
"זֶה בֶּאֱמֶת לֹא קָשׁוּר לְאַבָּא שֶׁלִּי," הִסְכִּים אַבָּא, "זֶה קָשׁוּר לַחֲבֵרִים שֶׁלִּי. לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּם עָשׂוּ מַשֶּׁהוּ מְסֻיָּם וְנִסּוּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם, אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁזֶּה לֹא נָכוֹן לִי. הָיְתָה לִי דֵּעָה עַצְמָאִית מִשֶּׁלִּי, וְעָמַדְתִּי עָלֶיהָ. וְזוֹ הָיְתָה הָעַצְמָאוּת שֶׁלִּי בַּהֲרָמַת הַכּוֹסִית."
"וְהַחֲבֵרִים לֹא כָּעֲסוּ עָלֶיךָ?" הִתְעַנְיֵן אֶלְעָד.
"אוֹ לָעֲגוּ לְךָ?" הוֹסִיפָה יָעֵל אֶפְשָׁרוּת נוֹסֶפֶת.
אַבָּא נִעְנֵעַ אֶת רֹאשׁוֹ לִשְׁלִילָה. "אֲנִי סֵרַבְתִּי בְּנִימוּס, אֲבָל יָשַׁבְתִּי אִתָּם בְּכֵּיף, וְחָגַגְנוּ יַחַד אֶת יוֹם הָעַצְמָאוּת. הֵם פָּשׁוּט קִבְּלוּ אֶת זֶה שֶׁיֵּשׁ לִי דֵּעָה עַצְמָאִית שֶׁהִיא מְעַט שׁוֹנָה." הַיְּלָדִים הִשְׁתַּתְּקוּ וְחָשְׁבוּ שׁוּב.
"אָז סוּג הָעַצְמָאוּת הַשֵּׁנִי שֶׁהִתְכַּוַּנְתָּ אֵלָיו…" הִתְחִילָה יָעֵל.
"הוּא לִהְיוֹת בַּעַל דֵּעָה עַצְמָאִית בַּחֶבְרָה," הִמְשִׁיךְ דָּנִיֵּאל.
"נָכוֹן מְאֹד," שָׂמַח אַבָּא עַל הַהֲבָנָה, "זֶה נָעִים וְנֶחְמָד לִהְיוֹת יַחַד עִם כֻּלָּם, אֲבָל לִפְעָמִים, כְּשֶׁזֶּה מְאֹד לֹא מַתְאִים לָכֶם, בְּהֶחְלֵט גַּם אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל הַדֵּעָה הָעַצְמָאִית שֶׁלָּכֶם." הַיְּלָדִים נִסּוּ לְגַלְגֵּל בְּרֹאשָׁם אֶת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת: כְּשֶׁהַחֲבֵרִים בּוֹחֲרִים לָלֶכֶת לְהוֹפָעָה שֶׁל זַמָּר שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֵב; כְּשֶׁהַחֲבֵרִים מַחְלִיטִים לְהַבְרִיז מִשִּׁעוּר שֶׁאֲנִי דַּוְקָא מְחַבֵּב אוֹ כְּשֶׁהַחֲבֵרִים מִתְעַלְּמִים מִיֶּלֶד שֶׁהוּא דַּוְקָא דֵּי נֶחְמָד, רַק שָׁקֵט וְלֹא כָּל כָּךְ מִשְׁתַּלֵּב.
"תַּחְשְׁבוּ עַל זֶה עוֹד אַחַר כָּךְ," חִיְּכָה אִמָּא כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת יְלָדֶיהָ שְׁקוּעִים בְּמַחְשָׁבוֹת, "עַכְשָׁו, יֵשׁ לָכֶם בָּמוֹת עַצְמָאוּת לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן…"
הָרַעְיוֹן שֶׁל מִשְׁפַּחַת פַּעֲמוֹן:
שִׁתּוּף בְּאֵרוּעִים מֵחַיֵּי הַיְּלָדִים וְהַהוֹרִים מֵבִיא לְשִׁתּוּף בַּחֲוָיוֹת, בַּתְּחוּשׁוֹת, בָּאֱמוּנוֹת וּבָעֲרָכִים הַמִּשְׁפַּחְתִּיִּים.
בוקסת מייל
האם אתם עצמאיים בחברה? כיצד ומתי התנהגתם באופן עצמאי מול חברת הילדים?
ספרו לנו בכתובתנו:
childpaamonim@gmail.com