כתב נולד שיר אורנשטיין
באחד הימים של מבצע 'צוק איתן', לפני קצת פחות משנתיים, ישבה יעל אוריאלי בסלון ביתה בכפר אביב והביטה בביתה מציירת ציור. תוך כדי שהיא מתבוננת בביתה מציירת, עלה לה רעיון: לתפור בובה שתהיה זהה לדמות שבציור! יעל לקחה בדים, מספריים, חוטים ומחטים והתחילה להכין בובה על פי הציור. התוצאה היה דומה בהחלט לציור והבובה הפכה החברה הכי טובה של ביתה במשך כל המלחמה: איתה היא הלכה לישון, איתה היא שיחקה כל החופש ואיתה היא רצה לממ"ד כשהיו אזעקות.
בהתחלה שמעו על הבובה רק בני הדודים והחברים הקרובים. כולם התלהבו מאוד מהבובה ורצו להביא ליעל ציור כדי שתפור גם להם בובה שנראית כמו דמות משלהם. יעל הסכימה לתפור להם, ולאט- לאט העבודות שלה התחילו להתפרסם. היא הקימה אתר אינטרנט שדרכו כל אחד בעולם יכול לשלוח תמונה של דמות מצוירת ולקבל בובה שזהה לה. היום יעל כבר מכינה בובות לילדים מארצות הברית, הונג קונג, קנדה, דרום אמריקה, אנגליה, וכמובן שגם לילדים מישראל. אנשים מזמינים בובות לימי הולדת, מתנות לילדים והפתעות לחברים.
מתנה ליום הולדת 40
ילדים מתחברים הרבה יותר לבובה שהם המציאו בעצמם מאשר לבובה רגילה שקונים בחנויות וכך יצא שהיו גם סיפורים מעניינים מאחורי ההזמנות של הבובות. "יום אחד התקשר אלי סופר אמריקאי שכתב סיפור ילדים, וביקש שאתפור לו בובה על פי הדמות של גיבור הסיפור. תפרתי בובה על פי הציור בספר ושלחתי לו אותה, ואחר כך הוא סיפור שלי שהסתובב עם הספר שלו וסיפר לילדים סיפור יחד עם הבובה. ילדים ממש אהבו את זה. הזמנה מעניינת אחר הגיעה אלי מאשה שהבת שלה עמדה לחגוג יום הולדת 40. לאמא היה רעיון מיוחד, לשחזר זכרון ילדות. היא זכרה שהבת שלה אהבה במיוחד שתי בובות שהיו לה אך הלכו לאיבוד עם השנים. היא מצאה תמונה של הבת עם הבובות ועל פי הצילום, תפרתי את שתי הבובות הללו עם הבדים הכי דומים למה שהבובות האלו היו במציאות. עכשיו, הבת תקבל את הבובות שלה מחדש, אחרי עשרות שנים.."
בובה מלווה בניתוח
יעל סיפרה לי שבשביל לתרום לילדים נוספים, היא ערכה מבצע התרמה מיוחד וגייסה כסף עבור הכנת בובות לילדים שאושפזו בבתי חולים. היא הגיעה לשניידר ואספה ציורים מילדים חולי סרטן. בבית היא תפרה בובות על פי הציורים ואחר כך חזרה לבית החולים והעניקה לילדים את הבובות שהם עצמם המציאו.
יעל הסבירה שיוצא שהרבה פעמים ילדים קטנים בבתי חולים נשארים לפעמים גם לבד, והבובה יכולה לעזור להם לא להרגיש בודדים. חשוב לשמח אותם כמו כל הילדים, וגם, כידוע, שמחה עוזרת להחלים.
"היתה פעם אחת שילדה קיבלה את הבובה שלה רגע לפני שנכנסה לניתוח. הבובה היתה איתה כל משך הניתוח וגם אחר כך, עם כל הצינורות והמכשירים מסביב. הבובה ליוותה את תהליך ההחלמה וזה היה מרגש מאד".
הדבר שממנו יעל נהנית הכי הרבה בעבודה שלה, הוא לראות את הילדים מאושרים ושמחים בזכות הבובות שהם מקבלים. זו הרגשה מדהימה, היא אומרת, ומתכננת להמשיך לגרום עוד שמחה לילדים בעזרת הבובות שלה.
בוקסה: גם אתם יכולים לתפור בובות!
הטיפים של יעל –
– מומלץ לעבוד עם גרבי ניילון ומילוי אקרילן
– אפשר לעטר בכל חומר מתאים: כפתורים, לבד, חוטי צמר, ראפיה וכד'.
_ אפשר להשתמש בגרביים ישנות ובגדים של בובות
– ניתן לתפור את כל חלקי הבובה או לחילופין להדביק את כל החלקים בדבק גוטרמן של בדים
– אל תחששו לנסות ולהעז! הפעילו את הדמיון ותרשו לעצמכם לטעות. בכל בובה מתקדמים ולומדים יותר.