בעורף האויב


פרשת דברים – אורן זונדר

זרוע היבשה של צה"ל מורכבת מחמישה חילות. חיל השריון, חיל הרגלים, חיל ההנדסה וחיל התותחנים. החיל החמישי הוא צעיר מאוד, סך הכול בן 11 שנים, וכבר הספיק לשנות את שמו ואת צבע הכומתה שלו. זהו חיל האיסוף הקרבי, לשעבר חיל מודיעין השדה.

לחיל השריון יש כוח רב וטנקים מצוינים; לחיל הרגלים יש כוח אדם רב והילה גדולה של עשייה. בניגוד אליהם, העיסוק של חיל האיסוף הקרבי הוא הרבה פחות בולט. אבל הוא עסוק בדבר חשוב, שבלעדיו אי אפשר לנצח אף מלחמה: איסוף מידע על מה שהולך להיות בשדה הקרב.
לוחמי החיל לומדים לאסוף כמה שיותר מידע על שדה הקרב, כדי להפוך את משימות החילות הפורצים – השריון ואחרים – לקלות הרבה יותר. כל ידיעה ראשונית על האויב – מפות, כוחות, וכלי נשק המצויים בידי האויב – עשויה לעזור לצבא להגיע מוכן הרבה יותר למלחמה.
קרבות שבהם צה"ל הפסיד וקרבות שבהם הוא ספג אבדות רבות, מחזקים את חשיבות הידיעה המכינה עוד לפני הלחימה עצמה. איסוף המודיעין היה נחשב בעבר פעילות עורפית, אבל חשיבותו הרבה גרמה לזרוע היבשה – שבה נמצאים כל הכוחות הלוחמים והפורצים – לאמץ את יחידת איסוף המודיעין כחלק ממנה.
הידיעה המוקדמת וההכנה הנפשית חשובות לקראת המלחמה (ולמעשה, כל דבר שאנחנו מתכוננים אליו מראש, נעשה הרבה יותר טוב). זו הסיבה שמשה שולח את המרגלים מהמדבר לארץ ישראל עוד בטרם הכניסה אליה. מעניין שגם אחרי הליכה של ארבעים שנה במדבר, כאשר משה ניגש לסכם את התקופה שבה הוא הוביל את בני ישראל, הוא מדגיש מאוד את ההכנה המוקדמת לפני הכניסה לארץ.
*
בפרשתנו מסופר על סיור המרגלים בארץ ישראל, אותו סיור שעליו סיפרה התורה גם בפרשת 'שלח לך'. אולם הסיפור מסופר בפרשתנו באופן קצת שונה. ההשוואה בין שתי נקודות המבט מעניינת מאוד. לדוגמה, בפרשת 'שלח לך' מתחיל סיפור המרגלים בציווי הקב"ה: "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען", ואילו בפרשתנו משה אומר כי שליחת המרגלים הייתה יזמה של בני ישראל: "ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו".
אז מי יזם את הרעיון – ה' או בני ישראל? את הקושיה הזו מתרץ ה'ספורנו' (רבי עובדיה ספורנו, מחכמי איטליה במאה ה-16). לפי פירושו, בני ישראל רצו לבחור בעצמם את האנשים שילכו לרגל את הארץ, אפילו שכבר היו להם נשיאים וראשי שבטים. כששמע זאת הקב"ה, הוא לא הסכים לכך ורצה למנות את האנשים המרגלים בעצמו, כולל את יהושע וכלב. לכן אמר הקב"ה למשה רבנו: "שלח לך אנשים", כלומר את האנשים שבחר הקב"ה ולא את האנשים שבחרו בני ישראל.