אריאל שרפר
שלום לכל אוהבי הספרים,
זוכרים מתי קראתם את הספר הראשון שלכם? איזה ספר זה היה, איך קראו לו, כמה עמודים היו לספר הבכורה שלכם, ותוך כמה זמן סיימתם לקרוא אותו?
אם אתם לא ממש מצליחים להיזכר בוודאות, זה מצוין כי זה אומר שזה היה מזמן וזה סימן שאתם קוראים מגיל צעיר מאד. ואתם בטח שואלים בשלב הזה למה אני שואל, ומדוע זה כל-כך חשוב… אז אני אסביר.
פעם, כדי לפתח את הדמיון, לילדים לא היו כל-כך הרבה כלים כמו היום (ואני לא מתכוון לארגז הכלים שמתחת למיטה של אבא), ולכן מגיל צעיר הם התחברו לספרים כדי שיעזרו להם לדמיין. היום, לצערי, כשאפשר לקרוא ספרים דרך מסכים ולהחליף אותם מהר מאד במשחקים חסרי מטרה וסוף שמבוססים כולם על הדמיון הפרוע של מישהו אחר, החברים הטובים שלנו מפעם נשארים רוב הזמן על המדפים, מעלים אבק והדמיון שלנו עובד שעות נוספות בעזרת מכשירים מצפצפים שמחליפים צורות וצבעים בקצב משגע, אבל עם כל זה הם לא יכולים אף פעם לגרום לכם להמציא עולמות חדשים משלכם, וגם להיות הגיבורים שלהם או לפחות לרצות להיות כמו הגיבורים שבספרים.
כזאת היא הילדה מטילדה, פרי דמיונו ועפרונו המחודד היטב של הסופר רואלד דאל, שאולי אתם מכירים אותו בגלל ספר אחר ומפורסם שלו "צ'רלי והשוקולדה", שהפך גם לסרט עם השחקן ג'וני דפ בתפקיד וילי וונקה יצרן השוקולד הנודע. מטילדה הוא ספר פחות קסום ומלא דמיון מהספר ההוא עם כל הממתקים, והוא מתאר גם את חייה הלא קלים של ילדה חמודה במשפחה איומה, אבל דווקא בגלל זה כדאי להכיר אותה, ולהבין איך אפשר למצוא בקלות חברים חדשים, גם כשאתה או את מוקפים באנשים שלא מבינים אתכם בכלל.
תקראו את הקטע הבא ותבינו:
"כשהייתה בת שנה וחצי דברה מטילדה בשטף, והכירה יותר מילים מכפי שיודעים רוב המבוגרים. במקום לשבח אותה, קראו לה הוריה קשקשנית איומה, ואמרו לה בחריפות שילדות קטנות צריכות להיראות ולא להישמע. עד גיל שלוש כבר לימדה מטילדה את עצמה לקרוא מתוך עיתונים וירחונים שהיו זרוקים בבית. בגיל ארבע כבר היתה מסוגלת לקרוא מהר והיטב, ובאופן טבעי התחילה להשתוקק לספרים. בכל הבית הנאור הזה היה רק ספר אחד; הוא היה שייך לאמה ונקרא בישול מהיר. כאשר סיימה לקרוא אותו מההתחלה ועד לסוף, ושיננה בעל פה את כל המתכונים, החליטה מטילדה שהיא רוצה ספר מעניין יותר. "אבא", שאלה, "אולי אתה יכול לקנות לי ספר?" "ספר?" אמר. "בשביל מה את צריכה ספר?" "בשביל לקרוא, אבא". "מה רע בטלוויזיה, לכל הרוחות? יש לנו טלוויזיה נהדרת עם מסך שתים-עשרה אינץ', אז מה פתאום את באה ומבקשת ספר! את מתחילה להיות ממש מפונקת, מטילדה!". (מתוך מטילדה, רואלד דאל, תרגום מאנגלית:יואל ענבר, זמורה ביתן, מוציאים לאור)
איזה קטע
מה למדנו הפעם מהקטע מהספרים?
שיש גם במציאות מצבים משונים בהם דווקא ילדים שמתחברים לספרים נחשבים מוזרים ואולי אפילו לא מובנים, אפילו בעיני ההורים שלהם, שלא מבינים למה הילד לא רוצה לראות אתם טלוויזיה ומבקש מהם שיקנו לו ספר. אבל לא סתם אמרו פעם חכמים "קנה לך חבר" ואם אתם כל-כך רוצים לקנות ספר, בשביל מה לדעתכם המציאו את דמי הכיס?
שלושה ספרים בשבוע:
ואלה הספרים שלדעתי כדאי לכם לקרוא בשבוע הקרוב:
צ'רלי והשוקולדה- מאת רואלד דאל- ספר מקסים וקל מאד לקריאה מהירה, שבדומה למטילדה הגיבור הוא ילד ממשפחה לא רגילה וקצת עצובה, שמקבל יום אחד הזדמנות של פעם בחיים להיכנס למקום מיוחד וקסום, שישנה את חייו לנצח. מפעל ליצור שוקולד שאין כמוהו בעולם, והרפתקאות שכל ילד היה שמח לעבור, ובעיקר להגיע לסוף הספר עם חיוך מתוק על הפנים, וחשק לשוקולד בבטן.
האסופית(או "אן מהחווה הירוקה")- מאת לוסי מוד מונטגומרי- ספר לא כל כך פשוט לקריאה וקצת כבד, אבל גם בו מדובר על גיבורה מיוחדת במינה, אן שרלי, ילדה ג'ינג'ית שאוהבת לחלום ולדבר הרבה, המגיעה למשפחה מאמצת ומשנה את חייהם של כל אנשי הכפר שמתאהבים בה ולומדים להתרגל לאופי המיוחד שלה.
עשרים אלף מיל מתחת למים- מאת ז'ול ורן- ספר שכמו נכתב במיוחד לחובבי הרפתקאות ולילדים ומבוגרים סקרנים, שאוהבים לשמוע אגדות המתרחשות בכלים עמוסי מכשירים וכפתורים משונים כמו הצוללת נאוטילוס, והמאורעות המלהיבים בלב ים שעוברים על קפטן נמו וחבריו בהם מעורבים חיות ים, יצור חשמל בשיטה מיוחדת, ומדעי המים שמסתבר שהם נושא מסעיר לא רק כשבוחשים אותם בכפית…
תמונה: freedigitalphotos.net