לכבוד שבת – משפחה אחת



מאת אורן זונדר

פרשות: אחרי מות – קדושים – אמור

לכל אחד בעולם יש משפחה. אבל אם נחשוב לרגע על העובדה הפשוטה הזו, נגלה שלא קל לנו בכלל להגדיר מהי משפחה! כולנו יודעים מי המשפחה שלנו, אך לא קל לתאר את זה במילים. למשל, אם נגיד שמשפחה היא אבא ואמא עם ילדיהם – איך נגדיר את סבא וסבתא? הם לא חלק מהמשפחה? אם נגיד שכל מי שקשור אל האדם בקשר דם הוא משפחתו – מה נעשה עם משפחות מאמצות, שהן משפחות אמיתיות לגמרי, ללא קשר דם? אם נגיד שמי שחי בבית אחד הוא בן משפחה, מה נעשה עם אחים שבגרו ועזבו את הבית? ואיך נגדיר בני דודים, אחיינים ושאר קרובים? ובכלל, האם אי אפשר להגדיר את המשפחה בתור קבוצת אנשים הדואגים זה לזה? כך למשל, מגדירים את המשפחה בימינו חוקרים שונים של מדעי החברה וההתנהגות. לפי הדעה המקובלת במחקר היום, לקשר הדם אין חשיבות, ואפילו לא להסכמים כתובים והתחייבויות שונות בין האנשים השונים החיים במשפחה. כל עוד יש אהבה – יש משפחה.

מה זאת אהבה?

מבט מהיר בפרשות השבוע בספר "ויקרא" מלמד אותנו שיש מציאות קצת יותר מורכבת. נכון שהבסיס של חיי המשפחה הוא אהבה, אך אהבה זה לא הכל. על פי התורה לא מספיק לאהוב, ולעתים, כפי שמלמדות אותנו פרשיות השבוע, גם אסור לאהוב. פעמים רבות נגמרות האגדות במשפט "והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה". אבל מה זה אומר? הרי כדי להשיג עושר צריך לעבוד, לצאת מהבית ולשלם את החובות במכולת ובבנק – דברים רגילים לגמרי. האגדות לא טורחות להזכיר לנו אותם, אבל תורתנו הקדושה דווקא כן. בחופה, ברגע המרגש ביותר בחתונה, עומדים ומקריאים את הכתובה. היא אמנם כתובה בארמית,אבל מדובר בה על חובתו של הבעל לצאת לעבודה ולדאוג לכל מחסורה של אשתו. אמנם אהבה היא רגש נעים, אבל היא גוררת אִתה גם מחויבות לנתינה. מבלי רצונם של בני הזוג להעניק אחד לשני – בעיקר בדברים היומיומיים והרגילים – לאהבה אין סיכוי לשרוד, והמשפחה תתפרק ביחד אִתה.

המשפחה היא המקום שבו האדם היהודי יכול לקיים את המצוות – החל מחג הפסח וכלה בחנוכה. התורה מכוֶונת אותנו כל הזמן לראות במשפחה שלנו מעין מִשכן פרטי – המקום בו שוכנת השכינה; המקום שבו ניתן לקיים את המצוות בצורה הנכונה ביותר. לפיכך, משפחה, על פי התורה, היא דבר מוגדר ביותר. מי שבחר שלא לשמוע לחוקים – מוציא את עצמו ואת משפחתו מכלל ישראל.

המשפחות של עמנו בנויות אמנם על אהבה – אבל לא רק עליה. מחויבות, נתינה ונאמנות מלוות את האהבה בבניית הבית היהודי