לכבוד שבת – הפסח הראשון בעולם 1

מאת אורן זונדר

בקושי שבוע עבר מאז ראו את הירדן נעצר בעת שעברו אותו, ועכשיו היו כולם שמחים להישטף קצת במים קרירים, שיעבירו את החום ואת הכאב.

פעמים רבות אנחנו מדברים על הפסח הראשון של עמנו – הלא הוא פסח מצריִם. הניסים והנפלאות שקרו לעם היהודי בחג הפסח הראשון כה חשובים ועקרוניים, עד כי לעתים דומה שחגי הפסח שבאו אחריו הם רק הד קלוש לאותו נס אדיר, שהתרחש לפני שנים כה רבות על אדמת מצריִם.

אבל פסח לא פחות חשוב התרחש ארבעים שנה בדיוק לאחר הפסח הראשון: חמישה ימים בלבד לאחר חציית הירדן חגגו בני ישראל את חג הפסח לראשונה על אדמת ארץ ישראל. למעשה, היה זה הפסח הראשון שנחוג זה שנים רבות, מכֵיוון שלפי ההלכה, את הפסח יכול לאכול רק מי שעבר ברית מילה, ובניישראל נמנעו מלמול את בניהם כל שנות המִדבר הארוכות, בשל החשש מסכנת הדרכים במִדבר. בתוך חמישה ימים הפך עם ישראל – העם שהובל במשך ארבעים שנה – לעם של בני חורין אמיתיים. הם אינם מסתובבים עוד במדבר, כי אם יושבים על אדמתם שלהם. הם אינם ניזונים עוד בחסדי שמיִם, אלא בזכותעמל ידיהם. הם כבר לא ערֵלים – כי אם חלק בלתי נפרד מעם ישראל.

למעשה, בפעם השנייה בתולדותיהם הופכים ישראל לעם בזכות חג הפסח. הפעם זה כבר הולם הרבה יותר את מטרתם: להיות עם חופשי בארצם. לא היו עשר מכות וגם לא איומים על שליטים; לא היה נס גלוי וגם לא נסים קטנים. את ארץ ישראל יצטרכו בני ישראל לכבוש בעבודה קשה ובייסורים. הם אינם מייחליםעוד לנס, כי אם חיים את השליחות שנתן להם הקדוש–ברוך–הוא – לחיות כעם עצמאי בארץ ישראל.

יום העצמאות הגדול

חג הפסח הנו חג העצמאות הראשון והמקורי של עם ישראל. בחג הפסח נהגו בעבר לאכול צלי אש, והִנֵה עבר מִנהג זה בגלגולים שונים דווקא אל בן הדוד הקטן של פסח – יום העצמאות. בשל חשיבותו הרבה של חג הפסח ומשמעותו כחג חֵירות ועצמאות – החשיבו אותו החלוצים ובוני הארץ לחג חשוב במיוחד. לילהסדר היה הערב המרכזי בקיבוצים השונים בישראל, ועד היום הוא נחוג אצל מרבית המשפחות היהודיות בארץ – דתיות ושאינן דתיות. בקיבוצים שונים הוסיפו החלוצים קט