שמעתם פעם את המושג "קלוז-אפ"? ומה אתם יודעים על "שוט"? מתי לאחרונה עשיתם "ריוויינד" או השתתפתם ב"סצינה"?
אם לפחות חלק המונחים האלה נשמעים לכם כמו סינית מצויה – אתם לא לבד: אלו ביטויים שמשמשים דרך קבע את אנשי תעשיית הקולנוע, ולרוב הם לא חלק מהשפה היומיומית שלנו. אבל עבור הלל (13) ושיר (11) ויינשטיין, המילים האלה היו חלק בלתי-נפרד מהשיח שלהם במשך תקופה ארוכה. הלל ושיר שיחקו בשנה שחלפה את התפקידים הראשיים בסרט "לך שלום", סרט גמר מצליח בן 12 דקות שהכינו תלמידי כיתה י"ב בתיכון הימלפרב בירושלים. הסרט עוסק במשפחה שחווה גירושין של ההורים והוא מתאר את ההתמודדות של שני הילדים במשפחה, שצריכים פתאום להתרגל למציאות שונה שבה אימא עושה קידוש במקום אבא שעזב את הבית ויותר אין מי שיכסה אותם בטלית בזמן ברכת כהנים.
איך זה מרגיש להיות חלק מהפקה של סרט-גמר?
הלל: "זו הייתה חוויה מאוד מיוחדת. הצילומים לסרט ערכו כמעט חצי שנה, כשבסך-הכל צילמנו יותר מ-10 שעות של וידאו(!) . בגלל שזה סרט אז לא חייבים לצלם הכל בהזדמנות אחת. היו מקרים שהתחלנו לצלם חלק אחד ואת ההמשך חזרנו לצלם רק אחרי תקופה ארוכה יחסית. חשוב לשים לב שהבגדים אותו דבר ועל התפאורה דומה, אבל זה אפשרי. ממש היה חיוני מבחינת הבמאים שהכל ייראה כמו שצריך".
שיר: "הייתי בטוחה שזה ייקח הרבה פחות זמן… עברנו על כל קטע לפחות עשר פעמים, עד שהכל יצא בדיוק כמו שצריך. היינו נשארים לצלם עד עשר או אחת-עשרה בלילה, ולפעמים גם היינו מפספסים לימודים בגלל זה. לא תמיד ידענו את השורות שלנו בעל-פה, אבל עבדנו יותר על הבעות פנים ושפת גוף אז בסוף הסתדרנו עם זה. היה כיף! בכלל, הסרט יצא נורא יפה. פעם אחת היינו צריכים להשלים קטע שהתחלנו לצלם כמה חודשים לפני-כן, והיה ממש חם בחוץ, אבל הייתי צריכה ללבוש מעיל וכובע בגלל שהסרט מתרחש בחורף. זה היה מוזר…".
את הסרט הפיקו שלושה חברים, ישי מאיר, יותם בוקר ושחר אהרוני , שאחרי התלבטות ארוכה החליטו להתמקד בסרט על שבת אחת מחיי המשפחה שנקלעה למצב החדש. כשאני שואל את האחים ויינשטיין איך הם הגיעו בכלל לשחק בסרט, הם מספרים שבעצם הכל התחיל בסניף. "ישי היה מדריך בסניף שלי – בני עקיבא סניף מרכז-ירושלים", הלל אומר. "יום אחד הוא ניגש אלי אחרי הפעולה ושאל אם אני רוצה להשתתף בסרט שהוא מכין לקראת מבחן הבגרות שלו, במגמת קולנוע. התקשרתי לבקש רשות מאמא שלי והיא הסכימה מייד".
שיר ממשיכה את הסיפור: "אחר-כך ישי ניגש אלי והציע גם לי להשתתף. בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה. אמרתי לו 'סרט? אני? אף פעם לא שיחקתי לפני-כן!'. אבל בסוף גם אני הסכמתי".
הסרט עוסק בנושא כאוב – גירושין והתפרקות של משפחה. אתם. יצא לכם להיתקל במקרים כאלה מחוץ לחיים הקולנועיים?
שיר: "יש לי חברה אחת שההורים שלה גרושים. רוב הזמן לא הבנתי איך זה באמת, ועכשיו, בזכות הסרט, אני מצליחה להבין אותה קצת יותר".
נראה שהליהוק של שיר והלל לסרט היה משתלם – מאז שהסרט יצא הוא כבר הספיק לזכות במקום הראשון בתחרות של החינוך הממלכתי-דתי לסרטי נוער, שם הלל עלה לבמה לקבל את הפרס לקול תרועות הקהל, ובמקום השלישי בפסטיבל הסרטים של חיפה. הסרט גם השתתף בפסטיבל "קולנוער" באפרת, ובחודשים הקרובים הוא יתמודד בתחרויות ברחבי העולם, כולל תחרות אחת בפריז ועוד תחרות בניו-יורק.
הויינשטיינים מקבלים תגובות אוהדות מאנשים זרים, שמזהים אותם בגלל הסרט. "יום אחד הסתובבתי בקניון עם חברות שלי", משתפת שיר, "ומישהו הצביע עליי ולחש לחבר שלו 'תראה, זו השחקנית מ"לך שלום!' ". "אנשים ניגשו אלי בבית-הכנסת", מצטרפת לשיחה הילה, אמא של הלל ושיר, "ואמרו שהם נורא נהנו מהסרט של הילדים שלי. חברות שלי סיפרו שהן נורא התרגשו כשצפו בו", היא אומרת. הלל מספר שהופיעה כתבה על הסרט באחד מעלוני-השבת שמחולקים בבתי הכנסת ותמונה גדולה שלו ושל אחותו התפרסמה בה. "כל החברים שלי ממש התלהבו".
שיר: "בסרט קוראים לי יעל. יש עוד שתי בנות בכיתה שקוראים להן יעל, אז כשהיינו מסתובבות יחד היו אומרים: הנה שלוש ה'יעליות'! " .
שרי, אחת השחקניות הנוספות בסרט, לומדת השנה דרמה עם קבוצה מקצועית. הלל קיבל הצעה להשתתף בסרט-גמר נוסף ובקיץ שיר הייתה חלק בקייטנת תיאטרון. האם הם רואים את עצמם עוסקים במשחק בעתיד? שיר עדיין לא יודעת. "זו בהחלט אפשרות, אבל יש עוד הרבה זמן להחליט". גם הלל לא פוסל את הרעיון על הסף. "אולי. מוזר לי לחשוב על זה עכשיו, בסך-הכל אני עדיין צעיר".
ואם היו מציעים לכם עכשיו להשתתף בעוד סרט כזה, הייתם מסכימים?
"ברור שכן!", שניהם עונים במקהלה. "מי שיש לו הזדמנות להיות חלק מפרויקט כזה, שלא יחשוב פעמיים".