"בֶּאֱמֶת קַר," הִסְכִּימָה אִמָּא, "אֲבָל ט"וּ בִּשְׁבָט מַגִּיעַ בְּכָל זֹאת, וַאֲנִי צְרִיכָה אֶת עֶזְרָתְךָ בַּקְּנִיּוֹת. אָז תְּסַיֵּם אֶת הַפֶּרֶק בַּסֵּפֶר וְתָבוֹא אֵלַי לַמִּטְבָּח, נָכִין יַחַד רְשִׁימַת קְנִיּוֹת," וְאִמָּא קָמָה לָלֶכֶת. דָּנִיֵּאל נָשַׁף אֲוִיר בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת וְהִתְכּוֹנֵן לְהָרִים אֶת הַסֵּפֶר כְּשֶׁאִמָּא הוֹסִיפָה: "בָּדַקְתִּי קֹדֶם וְרָאִיתִי שֶׁאֵין לִי כֶּסֶף מְזֻמָּן. הַפַּעַם תֵּלֵךְ לִקְנִיּוֹת עִם כַּרְטִיס הָאַשְׁרַאי שֶׁלִּי," וְיָצְאָה מֵהַחֶדֶר.
