סוכריה מסוכריות 1


סֻכָּרִיָּה בַּטֶּבַע קַר לִי

מֵאֵת אַיָּה גּוֹלְדְּשְׁמִיד

לְטָאָה הוֹפִיעָה בְּפֶתַח הַחֲנוּת.

"נָא לְהִכָּנֵס וְלִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת", קָרָא הַמּוֹכֵר מִדֶּלְפֵּק הַקַּבָּלָה. "רוּחַ קָרָה נוֹשֶׁבֶת פְּנִימָה".

"קַר לוֹ", לִגְלְגָה הַלְּטָאָה לְעַצְמָהּ. "מָה הוּא בִּכְלָל יוֹדֵעַ עַל קֹר". הִיא נִכְנְסָה אֶל תּוֹךְ הַחֲנוּת וְסָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת, לֹא לִפְנֵי שֶׁהָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁזְּנָבָהּ כֻּלּוֹ נִכְנַס פְּנִימָה.

רַק זֶה מָה שֶׁחָסֵר לָהּ, לִטְרֹק אֶת הַדֶּלֶת עַל הַזָּנָב. זֶה כְּבָר קָרָה לָהּ פַּעַם בַּמַּאֲפִיָּה שֶׁל הוֹפְמַן. הַלְּטָאָה סָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת בְּחָפְזָה, וְהַזָּנָב הַמִּסְכֵּן נָשַׁר וְנִשְׁאַר מִחוּץ לַחֲנוּת. "אָח, כַּמָּה זֶה כָּאַב", נִזְכְּרָה הַלְּטָאָה. חָלַף זְמַן, וְזָנָב חָדָשׁ צִמֵּחַ בִּמְקוֹמוֹ, אֲבָל הוּא הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר קָצָר וְהַרְבֵּה פָּחוֹת מְכֻבָּד מֵאֲשֶׁר הַזָּנָב הַיָּשָׁן.

***

"בְּמָה אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לָךְ, גְּבֶרֶת?" פָּנָה אֵלֶיהָ הַמּוֹכֵר, תֻּכִּי מְבֻגָּר בַּעַל נוֹצוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת, שֶׁפִּצֵּחַ גַּרְעִינִים בְּמַקּוֹרוֹ.

"אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת מְעִיל", הֵשִׁיבָה הַלְּטָאָה, שִׁנֶּיהָ נוֹקְשׁוֹת מִקֹּר.

"אֶפְשָׁר לְהַצִּיעַ לָךְ מְעִיל עוֹר?"הַתֻּכִּי שָׁלַף מְעִיל אָדֹם מֵאַחַד הַקּוֹלָבִים, וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הַדֶּלְפֵּק. "וְאוּלַי תֹּאהֲבִי דַּוְקָא אֶת זֶה", הוּא הֵנִיף מְעִיל פְּלִיז יָרֹק, "נִרְאֶה דַּק, אֲבָל מְחַמֵּם כְּמוֹ תַּנּוּר".

"אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַמְּעִיל הֲכִי מְחַמֵּם שֶׁיֵּשׁ", הִתְפָּרְצָה הַלְּטָאָה.

"אֵין בְּעָיָה", הִתְעוֹפֵף הַמּוֹכֵר, וְשָׁב כְּשֶׁבְּמַקּוֹרוֹ מְעִיל צָהֹב אַדִּיר. "זֶהוּ הַמְּעִיל הַמְּחַמֵּם מִכֻּלָּם".

הַלְּטָאָה הִבִּיטָה בַּמְּעִיל. הוּא הָיָה עָשׂוּי מִצֶּמֶר וּמְמֻלָּא בְּנוֹצוֹת אֲוָזִים. "עִם הַמְּעִיל הַזֶּה –  תַּעַבְרִי אֶת הַחֹרֶף בְּשָׁלוֹם", קִרְקֵר הַמּוֹכֵר בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

הַלְּטָאָה מִשְּׁשָׁה אֶת הַמְּעִיל בְּפָנִים דְּאוּגוֹת. "תּוֹדָה רַבָּה לְךָ", הִיא פָּנְתָה לָלֶכֶת.

"אִם הַמְּחִיר גָּבוֹהַּ מִדַּי, אֲנִי מוּכָן לָתֵת לָךְ הֲנָחָה", קָרָא אַחֲרֶיהָ הַמּוֹכֵר.

"לֹא, זֶה לֹא הַמְּחִיר", עָנְתָה הַלְּטָאָה.

"הַאִם הַצֶּבַע לֹא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַיִךְ? יֵשׁ לִי אוֹתוֹ מְעִיל גַּם בְּצֶבַע סָגֹל".

"זֶה לֹא הַצֶּבַע", נֶאֶנְחָה הַלְּטָאָה, "אֲפִלּוּ הַמְּעִיל הַזֶּה לֹא יַצְלִיחַ לְחַמֵּם אוֹתִי".

"אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?" הִתְפַּלֵּא הַתֻּכִּי. "זֶה הַמְּעִיל הֲכִי חַם שֶׁיֵּשׁ".

"לְךָ, כְּמוֹ לְכָל הַצִּפּוֹרִים, יֵשׁ דָּם חַם", הִסְבִּירָה הַלְּטָאָה. "גַּם לִבְנֵי הָאָדָם וּלְבַעֲלֵי הַחַיִּים הַיּוֹנְקִים יֵשׁ דָּם חַם. הַגּוּף שֶׁלָּכֶם תָּמִיד נִשְׁאָר חַם, גַּם אִם קָפוּא בַּחוּץ וְיוֹרֵד שֶׁלֶג. הַמֹּחַ שֶׁלָּכֶם דּוֹאֵג שֶׁהַגּוּף לֹא יִתְקָרֵר, וְהַנּוֹצוֹת עוֹזְרוֹת לוֹ וְשׁוֹמְרוֹת עַל הַחֹם. לַכְּבָשִׂים יֵשׁ צֶמֶר, וְלַשּׁוּעָלִים – פַּרְוָה. לִבְנֵי הָאָדָם יֵשׁ בְּגָדִים הַשּׁוֹמְרִים שֶׁחֹם גּוּפָם לֹא יִבְרַח. אֲבָל לִי, כְּמוֹ לְכָל מִשְׁפַּחַת הַזּוֹחֲלִים (לְמָשָׁל, הַנָּחָשׁ וְהַצָּב), יֵשׁ דָּם קַר. זֶה אוֹמֵר שֶׁהַגּוּף שֶׁלָּנוּ מִתְקָרֵר מְאוֹד וְלֹא מַצְלִיחַ לְחַמֵּם אֶת עַצְמוֹ . כַּאֲשֶׁר קַר בַּחוּץ – שׁוּם מְעִיל לֹא יַעֲזֹר לִי".

"אָז מָה תַּעֲשִׂי?" שָׁאַל הַמּוֹכֵר בְּרַחֲמִים.

"אֶמְצָא מָקוֹם נוֹחַ לַחֹרֶף, וּפָשׁוּט לֹא אָזוּז. כְּשֶׁאֲנִי זָזָה, אֲפִלּוּ כְּדֵי לִבְלֹעַ זְבוּב, קַר לִי הַרְבֵּה יוֹתֵר".

וְהַלְּטָאָה זָחֲלָה לָרְחוֹב הַקָּרִיר, נִזְהֶרֶת מְאוֹד שֶׁלֹּא לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת עַל הַזָּנָב.

*****************************

נוּשׁ נוּשׁ הַמְּעוֹרֶרֶת

מֵאֵת אַבָּא שֶׁלִּי, אוֹשִׁי גְּרוּס

אִיּוּר: נַעֲמָה לַהַב

בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם סִפַּרְתִּי לָכֶם שֶׁנָּסַעְנוּ לְבֵית הַאֲרָחָה בִּצְפוֹן הָאָרֶץ, מִשּׁוּם שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי, שֶׁהוּא בַּדְרָן, הוֹפִיעַ שָׁם בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת. בְּעֶרֶב שַׁבָּת נָשְׁכָה אוֹתִי חֲתוּלָה, וְאַבָּא הִתְחִיל לְסַפֵּר לִי מָה קָרָה לִשְׁנֵי יְלָדִים מֵהַמִּשְׁפַּחְתּוֹן שֶׁלָּנוּ, שֶׁשִּׂחֲקוּ עִם חֲתוּלָה. אֲבָל בְּאֶמְצַע הַסִּפּוּר הוּא נִרְדַּם, עִם הַבְּגָדִים

כְּשֶׁעָלָה הַבֹּקֶר הִשְׁתַּלֵּט אוֹר חָזָק עַל הַחֶדֶר, וּמַמָּשׁ הִכְאִיב בְּעֵינַי. בִּקַּשְׁתִּי מֵאַבָּא לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר.

אַבָּא הִתְעוֹרֵר בְּבֶהָלָה, שָׁלַח מַבָּט בַּשָּׁעוֹן שֶׁעַל יָדוֹ, וְאָמַר: "אֵיזֶה מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לִי נוּשׁ נוּשׁ מְעוֹרֶרֶת".

הִתְגַּלְגַּלְתִּי לְאָחוֹר עַל הַמִּטָּה, וְהַבֹּהֶן שֶׁלִּי נִכְנְסָה יָשָׁר לַפֶּה שֶׁל אִמָּא, שֶׁנָּחֲרָה קַלּוֹת.

"טְפוּ, מָה זֶה?" קָרְאָה אִמָּא.

הִתְגַּלְגַּלְתִּי גַּם לְפָנִים, וְחָטַפְתִּי מַכָּה בְּאוֹתָהּ הַבֹּהֶן! פָּרַצְתִּי בְּבֶכִי מַר.

"זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה כְּשֶׁכָּל הַזְּמַן רָצִים וְקוֹפְצִים", גָּעֲרָה בִּי אִמָּא, וּמִהֲרָה לִבְדֹּק אִם קָרָה לִי מַשֶּׁהוּ. לְמַעַן הָאֱמֶת, כְּבָר לֹא כָּאַב לִי בִּכְלָל, אֲבָל נֶהֱנֵיתִי מִתְּשׂוּמַת הַלֵּב וְהִמְשַׁכְתִּי לִבְכּוֹת.

"אוּשִׁי, תִּזְדָּרֵז", דָּחֲקָה אִמָּא. "אַתָּה צָרִיךְ לָלֶכֶת לַתְּפִלָּה. לֹא נָעִים שֶׁתְּאַחֵר. בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת יֵשׁ לְךָ מוֹפָע, וְכָל הָאוֹרְחִים בְּבֵית הַהַאֲרָחָה יֵדְעוּ עָלֶיךָ הַכֹּל".

"גַּם כָּכָה הֵם יוֹדְעִים הַכֹּל", הֵעִירָה רוֹנִי. "הוּא כָּתַב אֶת זֶה בַּסֵּפֶר".

מַזָּל שֶׁאַבָּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהִתְלַבֵּשׁ, וְיָצָא צִ'יק-צָ'ק לְבֵית-הַכְּנֶסֶת.

רוֹנִי רָצָה אַחֲרָיו בִּצְעָקוֹת: "אַבָּא, חַכֵּה לִי!"

אִמָּא רָצָה אַחֲרֵי רוֹנִי בִּצְעָקוֹת: "רוֹנִי, יָצָאת לְבוּשָׁה בְּפִיגָ'מָה!"

אֲנִי רַצְתִּי אַחֲרֵי רוֹנִי בִּצְעָקוֹת: "אַל תַּשְׁאִירוּ אוֹתִי לְבַד עִם הַחֲתוּלוֹת. אֲנִי מְסֻכֶּנֶת לְעַצְמִי!"

***

אַחֲרֵי שֶׁכֻּלָּם נִרְגְּעוּ, שָׁאַלְתִּי אֶת אִמָּא: "מָתַי תַּמְשִׁיכוּ אֶת הַסִּפּוּר עַל הַיְּלָדִים בַּמִּשְׁפַּחְתּוֹן?"

"אַחֲרֵי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם", הֵשִׁיבָה אִמָּא, בְּדִיּוּק בָּרֶגַע בּוֹ נִכְנָס אַבָּא וְקָרָא: "אַתֶּן מוּכָנוֹת? בּוֹאוּ לַקִּדּוּשׁ".

הָיִיתִי כָּל-כָּךְ רְעֵבָה, שֶׁזֶּה הָיָה מַמָּשׁ קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם אָכַלְתִּי בְּשֶׁקֶט וּמַהֵר, כִּי רָצִיתִי לַחְזֹר לַחֶדֶר וְלִשְׁמֹעַ אֶת הַסִּפּוּר עַל גָּדִי, חַיִּים וְהַחֲתוּלָה.

"אֲנִי לֹא זוֹכֵר אֵיפֹה הָיִיתִי", נֶאֱנַח אַבָּא.

"הָיִיתָ בַּקֶּטַע שֶׁבּוֹ קָרְאוּ לַיְּלָדִים שֶׁלְּךָ 'פְּרָחִים'", עָנִיתִי בְּיַדְעָנוּת.

"לֹא פְּרָחִים, פִּרְחָחִים", תִּקְּנָה רוֹנִי.

"גָּדִי וְחַיִּים הַקְּטַנִּים מֵרְרוּ בְּבֶכִי", הִמְשִׁיךְ אַבָּא, "גָּדִי סִפֵּר שֶׁהֵם שִׂחֲקוּ עִם חֲתוּלָה שְׁחֹרָה, שֶׁנָּשְׁכָה אוֹתוֹ.

'אָז לָמָּה גַּם חַיִּים בּוֹכֶה?' שָׁאַלְתִּי אֶת גָּדִי.

'מִשּׁוּם שֶׁהִיא נָשְׁכָה גַּם אֶת חַיִּים'.

'תָּפַסְתִּי אוֹתָהּ', יִבֵּב חַיִּים, 'וְאָז הִיא נָשְׁכָה גַּם אוֹתִי'.

אַבָּא בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת הַנְּשִׁיכָה. גָּדִי וְחַיִּים הוֹשִׁיטוּ יָדַיִם, וְאַבָּא הִתְרַשֵּׁם שֶׁהַיָּד אֲדֻמָּה, אֲבָל סִימָנֵי שִׁנַּיִם – הוּא לֹא רָאָה.

"אַתֶּם בְּטוּחִים שֶׁנִּנְשַׁכְתֶּם?" הוּא חָזַר וְשָׁאַל.

"כֵּן", עֲנוּ הַשְּׁנַיִם פֶּה-אֶחָד.

"לָקַחְתִּי אוֹתָם הַבַּיְתָה", הִמְשִׁיךְ אַבָּא אֶת סִפּוּרוֹ, "וּכְשֶׁהִגַּעְנוּ, חִכּוּ לָנוּ בַּחוּץ כָּל יַלְדֵי הַמִּשְׁפַּחְתּוֹן וְעִמָּם אִמָּא הַמֻּדְאֶגֶת.

'אֵיפֹה הֱיִיתֶם?' הִיא שָׁאֲלָה, וַאֲנִי סִפַּרְתִּי לָהּ אֶת כָּל הַסִּפּוּר. אִמָּא הִצִּיעָה לְטַלְפֵּן מִיָּד לְחָבֵר שֶׁלָּנוּ, שֶׁהוּא חוֹבֵשׁ בָּכִיר ב'מָגֵן דָּוִד אָדֹם'".

"בְּשַׁבָּת? לְטַלְפֵּן?" רוֹנִי קָטְעָה אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל אַבָּא בְּזַעֲזוּעַ.

"חָשַׁבְנוּ שֶׁזֶּה עָלוּל לִהְיוֹת עִנְיָן שֶׁל סַכָּנַת חַיִּים", הִסְבִּיר אַבָּא, "וּפָחַדְנוּ שֶׁאִם נִתְעַכֵּב, הַיְּלָדִים עֲלוּלִים לְהִפָּגַע. הַחוֹבֵשׁ אָמַר לָנוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַמְתִּין עַד מוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת, וְאָז לְהָבִיא אֶת הַיְּלָדִים לְחִסּוּן בְּ'מָגֵן דָּוִד אָדֹם'. הוּא גַּם הִמְלִיץ לִמְצֹא אֶת הַחֲתוּלָה הַסּוֹרֶרֶת, וּלְהַזְמִין אֶת הַפַּקָּח הָעִירוֹנִי כְּדֵי שֶׁיָּשִׂים אוֹתָהּ בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם. אִם הַחֲתוּלָה תֶּחֱלֶה, יִצְטָרְכוּ הַיְּלָדִים לְקַבֵּל אֶת כָּל הַחִסּוּנִים נֶגֶד מַחֲלַת הַכַּלֶּבֶת, וְאִם לֹא – אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַפְסִיק אֶת הַזְּרִיקוֹת נֶגֶד הַמַּחֲלָה.

"בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת חִפְּשׂוּ כָּל יַלְדֵי הַמִּשְׁפַּחְתּוֹן אַחַר הַחֲתוּלָה הַנּוֹשֶׁכֶת, וְלֹא מָצְאוּ. הֵם הִגִּיעוּ הַבַּיְתָה וּבְאַמְתַּחְתָּם חֲתוּלִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים, וְעַל שְׂפָתֵיהֶם הַשְּׁאֵלָה: 'הַאִם זֶה הֶחָתוּל?' אַךְ צֶמֶד הַנְּסִיכִים הַקְּטַנִּים עָנוּ בְּחִיּוּךְ שׁוּב וָשׁוּב 'לֹא וָלֹא'".

הָעֵינַיִם שֶׁלִּי נִהְיוּ כְּבֵדוֹת, וּבִקַּשְׁתִּי לְהִתְכַּרְבֵּל לְצַד אִמָּא.

"הָיִיתִי שְׂמֵחָה לָנוּחַ", גַּם אִמָּא פִּהֲקָה. "רוֹנִי, תִּשְׁמְרִי עַל נֹעַם, וְאַבָּא וַאֲנִי נָנוּחַ".

וְכָךְ הָיָה: אַבָּא שָׁמַר עַל רוֹנִי, וַאֲנִי נַחְתִּי עִם אִמָּא. אַחַר-כָּךְ אִמָּא שָׁמְרָה עָלַי, וְרוֹנִי נָחָה עִם אַבָּא.

וְהַסִּפּוּר עַל גָּדִי וְחַיִּים?

הוּא יְחַכֶּה לַפֶּרֶק הַבָּא.

מִלּוֹן:

דָּחֲקָה: זֵרְזָה

פִּרְחָחִים: שׁוֹבָבִים

פֶּה-אֶחָד: בְּיַחַד

לְהִתְכַּרְבֵּל: לִשְׁכַּב צָמוּד לְמִישֶׁהוּ

*************


מחשבה אחת על “סוכריה מסוכריות

  • אברהם בן-ברוך

    נהניתי ואני מתכון לרכוש את הספר נו-נוש. אך אם כבר מנקדים, בבקשה להפיד על העברית.
    בְּבֶכִי- צ"ל: ב' ראשונה בחיריק, ב' שניה בשוא.
    לַחְזֹר – צ"ל: ח' בחתף פתח.

סגור לתגובות.