אנו נמצאים בלִבם של תִּשעת הימים – ימים של אֵבל וזיכרון החורבן שחווה עמנו לפני אלפיים שנים. חורבן זה הוליד חורבנות רבים נוספים, שהנורא בהם הוא השואה – נגזרת ישירה של היותנו עם המפוזר ומפורד בין העמים בגלות, ללא מדינה.
אשרינו שזכינו לראות את קץ הגלות בימינו, אך הגאולה מלוּוה גם בייסורים, אותם אנו חווים על בשרנו משך 62 שנות הקוממיות שלנו בישראל.
בית המִקדש השני חרב בשל שִׂנאת חינם, ואמרו חז"ל כי לא ייבנה הבית השלישי – אלא בשל אהבת חינם. זה תלוי בכל אחד ואחת מאתנו, אז החופש הזה הַקדישו חלק מהזמן למעט אהבת חינם: להתנדבות, לסובלנות ולחביבות. נכון, חם בחוץ. המזגן והטלוויזיה / מחשב קורצים ומפתים, אך לתת משהו קטן מעצמכם, ייתן לכם הרבה סיפוק.
תשאלו את חניכי שבט הרא"ה מסניף נווה שאנן שבחיפה, המתנדבים כדבר שבשִׁגרה. לקראת החופש הגדול הם הגדילו לעשות, ואִרגנו "הפנינג" עליז שהכנסותיו קודש לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. לאה קפלן פגשה אותם, והמפגש מלא ההשראה הוליד כתבה (בעמוד 12).
אז המשך חופשה מהנה (ואולי גם מועילה), והמשך קריאה מהנה (ומועילה).
להתראותיות, לירון
