פטיש, מסמר- כבר לקחנו מהר! בשביל סוכה לבנות, בנים ובנות, לא צריך כבר פטיש ומסמר בעצם, ואפשר לחבר מוטות מתפרקים מיוחדים בשביל זה, ותיק-תק, ויש סוכה...
כן,הכל קצת יותר קל בעידן המודרני. הסוכות באות לנו כמעט מוכנות לגמרי בקופסאות שקונים בחנויות רהיטים והרכבה עצמית, וכל שנותר הוא ללכת לפי ההוראות על הנייר, ממש כמו הוראות ההרכבה של ההפתעה בביצת קינדר (רק טיפ-טיפה יותר מסובך...), לקבל אולי מכה באיזו אצבע על הדרך, לחטוף מכת שמש, להיזכר שעוד יש את הקישוטים שצריך לתלות, ו--- הופה! בנינו סוכה לתפארה.
השבוע שאלתי את אבא שלי, אם ישתכללו עוד יותר וימציאו סוכה שבונה את עצמה (נגיד, סוכה מתנפחת) בלחיצת כפתור, האם זה עדיין נחשב מבחינה הלכתית כל עוד הסוכה עצמה כשרה?! הרי המצווה היא "לבנות סוכה"... מה עשינו בזה שלחצנו על כפתור? אז כן, אם רציתם לדעת, זה עדיין נחשב. בעידן שלנו גם לחיצה על כפתור היא סוג של בניה, ממש כפי שהדלקת האור בשירותים היא סוג של הדלקת אש. אבל בינינו לבין עצמנו, זה היה קצת הורס את כל הכיף. לא? כל ההתאחדות המשפחתית, או הכיתתית, להקים סוכה שתהיה מעוצבת לפי איך שאנחנו רוצים. מאז שאנחנו קטנים אנחנו זוכרים שאבא ואימא הם אלה שקובעים אלו תמונות לתלות על הקירות בבית, ואיפה להעמיד את הספה, וכו', וכו'. גם הציור שכל כך השווצנו בו בבית הספר, אימא לא תרשה בחיים לתלות בסלון איפה שכל האורחים באים, כי פדיחות. אז הנה, עכשיו אנחנו בונים סוכה, ואנחנו נחליט באיזה צבע תהיה השרשרת, איזה מהציורים שלנו נתלה (ממש מעל הכיסא של אבא, כמובן), ואחר כך בלילה, אם מזג האוויר יאפשר, נוכל גם לגרור לשם מזרנים ולישון תחת כיפת השמיים. כלומר, הסכך. ואז בכלל כיף.
אז תיהנו לכם בישיבה בסוכה, וגם באכילה ובשינה בה,
וחג שמח ושבת שלום!
שלכם, ליאת