במקום שבו הצליחו לשרוד בעבר הרחוק רק שודדי ים אכזריים, נחים דרך קבע ענני ערפל סמיכים על הרי געש מעשנים. היום נלחמים שם על השרדותם של מיני בעלי חיים יחודיים, בהם איגואנות, ארוכות, וצבי ענק בני יותר ממאה עשרים שנה. ברוכים הבאים לאיי הגלפגוס.
ארכיון יומי : פברואר 2, 2013
הבטתי בעיניו של החשוד המרכזי. גם הוא הביט בעיניי, והמשיך לשתוק. היה לי ברור שאם הוא יפתח את פיו ויסכים לדבר, זה יקדם אותנו באופן משמעותי בתהליך החקירה, אך הוא לא הוציא הגה מפיו.
בלק ותעלומת הקנוניה בחווה
סנדויץ' עם שוקולד או גבינה צהובה זה כיף, ולא תמיד אנחנו רוצים לאכול גם ירק או תפוח לידו... אבל הייתם מאמינים שהויתור עליהם זה מה שגרם לילד להגיע לבית החולים?!
הסיבה למחלה: אין מלפפון
1 אני רוצה לשתף אתכם בתופעה שמציקה לי בזמן האחרון, בתחום של הספרים. נוצר הרושם שבזמן האחרון הסופרים מרגישים שאם הם לא יתנהגו כאילו לקרוא ספרים זה ממש "חנוני" ו"משעמם", וישדרו לקוראים הצעירים עד כמה הם מזדהים איתם בתחושת הרתיעה מקריאה, אז זה יהפוך אותם ליותר "מגניבים". האפנה עכשיו היא כבר לא לכתוב ספר שהוא ספר. כעת המגמה היא לכתוב ספר שהוא כאילו "לא באמת ספר": הספרים עמוסים בציורים, כמעט על גבול הקומיקס (אבל עדיין לא קומיקס), באופן שלא משאיר שום מרחב לדימיון; הטקסטים קצרים להחריד, וחלק מהספרים ממש קוראים לעצמם "ספר לילדים ששונאים לקרוא", מציינים ש"מי בכלל אוהב לקרוא?", ועוד.
בתור סופרת, יש לי עצה שהיא גם בקשה אישית. אל תבחרו ספר לפי ה"קלות" שלו, או הדרך שבה הוא מנסה לקרוץ לכם עם המסר שהקריאה משעממת ושהסופר יודע ומבין עד כמה אתם מסכנים כי מאלצים אתכם לקרוא, ושהוא עושה לכם טובה בכך שהוא הופך את הספר לקל יותר. ספרים כאלה מזלזלים בכם, פשוטו כמשמעו. הם מזלזלים ביכולת שלכם לדמיין, ביכולת שלכם לקרוא יותר משלוש שורות רצוף. ספר שלובש כסות של "לא באמת ספר" כנראה גם לא באמת סומך על האינטליגנציה שלכם. זה מה שאתם רוצים?
בעידן האינטרנט, אין ספק שהספרים צריכים להתאים את עצמם לחשיבה המהירה שהתרגלנו אליה. הגירויים המסחררים מכל עבר, המהירות שבה אנחנו מקליקים על נושאים וגולשים ממקום למקום, כל אלה הופכים את ההתרכזות בטקסט לקשה יותר. אבל אין מה לדאוג, כי ספרי הילדים והנוער של ימינו השתנו בהתאם. אם תיקחו ספר ילדים שנכתב לפני ארבעים שנה בגרסתו המקורית ותשוו אותו לספר בן זמננו, תראו את ההבדל. הסופרים כיום מקפידים לנוע מהר יותר עם העלילה ולהתנסח אחרת, ממש כמו שהסרטים החדשים עשויים אחרת: גם הם מהירים יותר, העלילה מתומצתת ואין יותר מדי עיכובים על נושאים שאינם הכרחיים לעלילה הראשית. אז אין סיבה לתת תירוצים ש"בימינו קשה יותר לקרוא ספרים". ספרים היו ונשארו הנאה מסוג אחר, שלא מתחרה בעולם האינטרנט משום שהיא שונה ממנו כל כך. הניסיון להפוך ספר לסוג של סרטון, עם האיורים העמוסים והרמיזות שהקריאה משעממת, הוא מגוחך. גם מי שאוהבים ספרים כאלו צריכים להפסיק להשלות את עצמם: אלו לא ספרים.
אז גם בספרים וגם בעיתון, שתהיה קריאה מהנה, ושבת שלום.
שלכם, ליאת